My Playboy | TAEKOOK

7

נ.מ כללית

‎הבנים הגיעו לביתו של טאהיונג. ״אז, אתה רוצה לישון על הספה , או בחדר שלי ואני אשן על הספה?״ טאהיונג שאל את ג׳ונגקוק תוך כדי שסידר במהירות את חדרו. ״אני יכול לישון איתך במקום זאת?״

‎טאהיונג חשב לכמה שניות, בעודו שוקל את מה שג׳ונגקוק שאל הרגע. ״אממ.. לא, למה שתרצה לישון איתי כשיש לך כל כך הרבה מקום על הספה?״

‏‎״בבקשה? אוקיי בסדר, האמת היא שאני פוחד מהחושך ובדרך כלל אני ישן עם הבובות הממולאות שלי... אבל שכחתי להביא אותן.״ הוא גירד את עורפו.

‏‎נ.מ של ג׳ונגקוק

‏‎גירדתי את העורף שלי כי להגיד את האמת? אני לא באמת פוחד מהחושך חהחה. אמרתי את זה כי אני פשוט ממש רוצה לישון על המיטה שלו לידו, ופשוט להתכרבל איתו. ״בסדר, אבל שלא תעז לחשוב אפילו לעשות משהו.״

‏‎ברור בייבי

‏‎״כן ברור שלא! אלוהים אדירים, טאהיונג תסמוך עליי.״ הוא הנהן והלך לשים את הדברים שלי בחדר השינה שלו בזמן שאני החלטתי לעשות לעצמי סיור קטן בבית. ראיתי תמונה שלו כשהוא היה קטן.

״על מה אתה מסתכל?״ הוא הלך קרוב יותר אליי. ״סתם, התמונה הזאת של מיני טאהיונג. אתה כזה חמודי שם, אבל עכשיו... כל כך משגע ויפיפה.״ שמתי לב לסומק שנראה קצת על הלחיים שלו, וחיוך קטן ומתוק הופיע על פניו.

‏‎״אני הולך להתקלח אז אם אתה צריך משהו פשוט תצעק.״ הוא הסתובב ועמד ללכת משם. ״אבל אני צריך אותך, איך זה?״ חיבקתי אותו מאחור.

אני צריך אותך קרוב אליי...

‏‎נ.מ של טאהיונג

‏‎ג׳ונגקוק עטף את הזרועות שלו מסביב למותניים שלי וחיבק אותי מאחור. אני באמת לא יודע מה יותר חזק, דפיקות הלב שלי או... שלו. הוא שחרר אותי וישר רצתי למעלה.

~רבע שעה לאחר מכן~

‏‎״בייבי סיימת? אני יכול להיכנס?״

בייבי? שוב? באמת יש לו משאלת מוות הא.

‏‎״כן, סיימתי ג׳ונגקוק. ובייבי? באמת? שוב? תפסיק לקרוא לי בכינויים האלה אם אתה רוצה לשמור את עצמך בחיים.״ אף פעם בחיים שלי לא ראיתי מישהו פותח דלת כל כך מהר. ״אוקיי, אוקיי... בייבי.״ הוא חייך בתמימות.

בויייי אני נשבע לאלוהים הילד הזה מחוסל.

״אוקיי זהו זה אני מגיע לתפוס אותך.״ תפסתי את נעל הבית מהרגל שלי, ברגע שהוא ראה את זה הוא התחיל לברוח.