"תפסיקי לבכות, בשבילי"
אמר לי ההוא
לקח לי כמה זמן לעכל , ודמעות שטפו את פניי בפעם המיליון היום
"אני יודע שאת עדיין בוכה" כתב לי\
"ואיך אתה יודע?" שאלתי
כי לא סגרת את המצלמה" כתב לי וחיוך עלה על פניי
"הו, ככה אני אוהב" כתב לי והחיוך הלך וגדל
הסמקתי
לא ידעתי מה לכתוב, אני ככ מתרגשת
התחלתי לצחוק התחלתי לצעוק
התחלתי להשתגע לרקוד מאושר
הלכתי לפוסטר שהדבקתי מלפני כמה שבועות ונישקתי אותו
שמעתי רעש של הודעה בפלאפון הלכתי בדילוגים לפלאפון
"את מצחיקה אותי, הלוואי אם היית יכולה לנשק אותי על אמת"
התחלתי לצרוח בשנית
"הלווווואאיייי" כתבתי לו מתרגשת
חיכיתי כמה דקות
שבהן חייכתי והוא לא ענה אז כיביתי את הצלמה , נעלתי את הסטודיו ועליתי לחדר שלי
"מריהההההההההההההההההההה" צעקתי
"מה מה מה קרה?" שאלה אותי בדאגה
"הארי פאקינג סטיילס ראה אותי רוקדת, אמר לי שהוא היה רוצה לנשק אותי על אמת
והוא אמר לי להפסיק לבכות" אמרתי ודמעות זולגות מפני
"עאעאעאעאעאעאעאעא" מריה התחליה לצעוק והתחלתי לצעוק איתה
"על מה כל המהומה" שאל ריצ'ארד
"הארי סטיילס דיבר איתי, ראה אותי רוקדת ואיחל שהוא יוכל לנשק אותי" אמרתי מנסה לדבר
"מההה? אני לא מאמייייןןן" אמר לי
כולם הסתכלו עלינו מוזר
אבל לא היה לנו אכפת
כי המשאלה שלי פאקינג התגשמה
כשחזרתי לחדר הסתכלתי דרך המראה וראיתי איך נראתי
נראתי זוועה
השיער שלי נראה מבולגן
הפנים שלי היו אדומות
הזעתי
העיניים שלי היום נפוחות
והשפתיים שלי קיבלו צבע אדמדם מהבכי
נכנסת לטוויטר וכתבתי להארי "לילה טוב"
ונרדמתי
אחרי כמה שעות התעוררתי מזמזום לא הבנתי מה זה, בדקתי בפלאפון וזה לא היה ממני
יצאתי מהחדר וראיתי שהפלאפון של המזכירות מצלצל ולא היה אף אחד אז עניתי
"שלום?" קול בקע מהצד השני
"היי" אמרתי
"מי מדבר?" הקול שאל
"דניאל, אחת החולות שמתאשפזות פה מי מדבר ? אמרתי בהיסוס
"האמ.. אני מעדיף לשמור על זהותי חסויה" אמר לי ויכולתי להישבע שהקול הזה היה לי מוכר
"אז מה אתה צריך?" שאלתי אותו
"אפשר לדבר עם מומחה, או רופא?" שאל אותי
"תראה עכשיו השעה 4 וחצי בלילה, במחלקה הזאת אין אף אחד, כולם ישנים. אתה יכול להתקשר בשעה 6 יענו לך" אמרתי
"בסדר, תודה שלום" אמר הקול
זה היה מוזר אמרתי לעצמי, ונכנסתי למיטה בין הסדינים ושקעתי לשינה
"בוקר טוב" אמרה לי מריה ונשקה לראשי
בוקר טוב" אמרתי קול צרוד של בוקר"
מריה חייכה אליי
"מריה ב4 וחצי מישהו התקשר לפה, זה העיר אותי ועניתי, הוא רצה לדבר עם רופא אבל לא היה אף אחד בקומה כולם ישנו." אמרתי לה
מריה לא הבינה על מה אני מדברת לפי מבטה
"לא משנה אולי סתם חלמתי" אמרתי
ראיתי שהמסך של הפלאפון שלי דלוק
התסכלתי על המסך וראיתי שהארי שלח לי הודעה
"סליחה על השעה המאוחרת שהתקשרתי, לילה טוב אהובה"
חייכתי חיוך גדול
וחזרתי לישון
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק
וממש מצטערת שהוא ככ קצר
בבקשה תגיבו כדי לדעת אם כדאי לי להמשיך אותו בכלל
נעם 3>
