פרק 14

182 26 8
                                    


"אוממה, ג'ונגקוק יכול לגור אצלנו?"


נ.מ טאה:

לא יכולתי לשמוע את ג'ונגקוק סובל כל כך, אני חייב לעזור לו, אני ביקשתי מאוממה שהוא יעבור לגור אצלנו גם כדי לשמור ולהגן עליו וגם כדי שיהיה כל הזמן לידי.

אוממה שלי נכנסה לחדר המלון, הורידה נעליים ומעיל, היא באמת האוממה הכי יפה שקיימת , אני כל כך אוהב אותה.

"אז אוממה את מסכימה?"

"בטח שאני מסכימה ג'ונגקוק הוא ילד ממש נחמד וילד טוב, אבל למה קרה משהו?"

כולנו התקדמנו לכיוון המטבח,  בזמן שאוממה הכינה לכולנו שוקו ג'ונגקוק סיפר שוב את הסיפור, אני החזקתי לו את היד בזמן הזה שלא יבכה שוב.

אוממה הביאה לנו את השוקו והתיישבה גם ליד השולחן.

היא הסתכלה על ג'ונגקוק ואמרה :

"טוב אז אין ברירה, חייב ליצור לך חוויות חדשות! תגור אצלנו אבל עד שנחזור לקוריאה בואו נהנה קצת בחופשה."

יצאנו אני אוממה וג'ונגקוק לטיול קנינו גלידות עשינו קנית צחקנו וממש נהנו שאר הימים בחופשה היו דומים כל יום היינו מבלים בדרך שונה, מוזיאונים, פארקים, ים .... 

היום זה היום האחרון שלנו כאן, אנחנו ארזנו מזוודות, נסענו לבית של דוד של ג'ונגקוק, לקחנו משם את הדברים שלו ונסענו לנמל תעופה

חזרנו מאמריקה, הגענו לבית שלי, כולנו היינו מותשים, אוממה הלכה לחדר שלה ואני הובלתי את ג'ונגקוק לחדר שלי

הוא פיהק איזה חמוד הוא "אני נכנס להתקלח ואז אתה תלך להתרלח ונלך לישון טוב?"

הוא הנהן

נ.מ ג'ונגקוק:

טאה נכנס למקלחת, בינתיים אני כתבתי הודעה לדוד שלי שהכל בסדר ושהגענו לבית של טאה בשלום, העלתי גם סלפי עם כיתוב "בבית חדש" 

הובי שלח לי הודעה:

"איפה אתה?"

"אצל טאהיונג" עניתי לו 

הוא שלח לי הרבה סמיילים מתלהבים וכאן נגמרה השיחה בינינו.

טאה יצא מהמקלחת, פאק איך הוא נראה טוב עם שיער רטוב 

"במקום לבהות תיכנס למקלחת"

הסמקתי קצת ונכנסתי למקלחת. 

בזמן המקלחת המחשבות רצו לי בראש, כל מה שעברתי, אני רק סיפרתי לאוממה ואפפה שאני אוהב את טאה והם פשוט העיפו אותי מהבית . 

התחילו לרדת לי דמעות ... אני מתגעגע אליהם...

סיימתי את המקלחת, העיניים שלי היו קצת אדומות אבל קיוויתי שטאה לא ישים לב, 

יצאתי מהמקלחת וראיתי את טאה ישן על המיטה, איזה חמוד הוא, 

נכנסתי מתחת לשמיכה לידו, והנחתי עליו את הראש, 

ירדו לי כמה דמעות ונרדמתי.


בבוקר התעוררתי ראיתי שטאה לא היה בחדר, ירדתי ללמטה ולא ראיתי אף אחד, ניסיתי להתקשר אליו אבל הוא לא ענה.

בחוץ ירד גשם אבל לא היה לי מעיל או סווטשירט אז יצאתי עם חולצה קצרה, רצתי לחפש אותו פתאום התקשרו אליי, הסתכלתי בטלפון, זה טאה, עניתי 

"אתה בא איתנו," שמעתי קול עמוק

"אני אבוא רק בתנאי שאתם לא תפגעו בו"

לטלפון שלו נגמרה הסוללה,

זה טאה, זה נשמע לא טוב התחלתי לרוץ בשכונה מנסה למצוא אותו הפעלתי דרך הטלפון שלי את האיתור של הטלפונים שבאנשי קשר שלי, מצאתי את המיקום שלו. 

רצתי לשם אבל כשהגעתי הרגשתי משהו חם קטן דוקר וכואב בגב שלי...

התחלתי לראות מטושטש....

החיים מסתיימיםWhere stories live. Discover now