Same Love

פרק 2

"אליסון לקום יש בית ספר" שמעתי את אימי קוראת לי.

קמתי בהרגשה נוראית כאשר נזכרתי בהודעה 'המשמחת' של הורי. החלטתי שאולי יועיל לי להתקלח ולהתנקות.

יצאתי מהמקלחת רק עם מגבת עלי, מתבוננת במראה. בחנתי את עצמי. אני מודה אני לא הבחורה הכי יפה שיש אבל זה לא ממש מפריע לי מכיוון שפשוט אני לא מהבחורות שמשקיעות ומטפחות את עצמן. זה נראה לי בזבוז זמן. הייתי מעדיפה במקום לקרוא ספר או לישון. אלו הם תחביבי היחידים והאהובים. הייתי שמחה דווקא להיות מהבחורות האלו שתמיד נראות יפות ומטופחות אבל גם אם אני ארצה אני עצלנית מידי בשביל זה.

בחנתי בקפידה את הנמשים שהיו לי באזור האף. שנאתי אותם. אבל כמו שאמרתי קודם לא ממש התאמצתי להסתיר אותם.

אם היה משהו שהייתי עושה הכל להסתיר אותו זה היה הגובה שלי. אני לא הבחורה הכי גבוהה שיש בלשון המעטה ושנאתי את זה. בכל מקרה אני מחכה לגאונים למיניהם שימציאו כבר את הניתוח להגבהה.

הסתכלתי בשעון וראיתי שעוד 20 דקות יש לי צלצול אז מהר התארגנתי ועליתי לבית הספר.

אני אוהבת את ההליכה לבית הספר. זאת הליכה של בערך 10-15 דקות אבל עכשיו ידעתי שאין לי זמן להליכה קלילה ונוחה אלה הייתי חייבת לרוץ כדי להספיק לשיעור.

כמובן שאיחרתי וכמובן שמורה החסר חיים שלי מר.פיץ צרח עלי.

אחרי סדרת צרחות ארוכה במיוחד והטפות על כמה שאני צריכה להיות יותר אחראית התיישבתי ליד השולחן שלי וסימנתי שלום קטן לחברות שלי.

"אתן קולטות כמה ההורים שלי נוראיים!" צעקתי בעצבים אחרי שעדכנתי אותן בעוול שנגרם לי.

"ואוו באמת שזה נורא אני בחיים לא הייתי מסכימה לישון עם אחותי הקטנה" רוז אמרה.

"כן ועוד את אמורה לגור עם מישהו בבית שאת לא מכירה בכלל! פדיחה!" מרי הוסיפה לשיחה.

"מעניין אם הוא חתיך..." אנג'י תהתה בקול. ואני כתגובה פתחתי את עיניי בעצבים ואילו רק מרי ורוז צחקו.

כן חברות תומכות יש לי.

"מה... למה אתן מסתכלות עלי ככה מה כבר אמרתי" אמרה אנג'י בתמימות מוחלטת.

"אנג'י מתוקה" אמרתי עם חיוך עצבני במיוחד והמשכתי " זה לא ממש משנה אם הוא חתיך או לא. הוא האויב בסיפור הזה" הסברתי.

"טוב די" אמרה רוז כדי להרגיע את המצב."אני באמת מצטערת אלי אבל זאת המציאות ואת חייבת להשלים איתה".

"כן זה לא שאת יכולה לסלק אותו או משהו כזה.." הוסיפה מרי.

כן הן צודקות.... או ש... אולי אני כן יכולה?

"אוי שיט אני מכירה את הפרצוף הזה" אמרה מרי בלחץ לאחר שפניי האירו.

"כן זה הפרצוף המתוחכם שלה!" אמרה אנג'י וציחקקה.