Chemistry-לארי סטיילינסון

Chemistry-פרק 36

~דילן בן 13~

"תארגן את השולחן לאב!!" לואי צעק מהחצר.

עברו כמה שנים מאז שדילן הוכיח ללואי שהוא באמת מתבייש.

לואי כמעט והספיק לשכוח.דילן כבר לא דיבר על זה.

אולי זאת רק שטות של צעירים.

"מוניקה!!" לואי צעק כשראה את מוניקה,אמא של דייזי,יוצאת מהרכב.

"לואי!" היא צעקה בחזרה ושניהם התחבקו.

"ושלום דייזי!" לואי אמר ודייזי חייכה וחיבקה את לואי.

דייזי עלתה לחדר של דילן ובינתיים קרוליין הצטרפה לשולחן

הארי יצא עם כמה צלחות וסירים בידיו.הוא הניח אותם על השולחן וכולם התחילו לאכול.

"שמתם לב לשינוי בהתנהגות של דילן בזמן האחרון?" מוניקה שאלה.הארי קפא לרגע.

"לא.הכל בסדר.הכל בסדר.מוניקה תוכלי בבקשה להתלוות למטבח להביא את..את השתיה?" לואי אמר.מוניקה הנהנה בבילבול והלכה.

"מוניקה..הנושא הזה רגיש.שמתי לב שדילן מתבייש בנו אבל הארי לא יודע מזה עדיין.אני מפחד שהוא ישתגע כי הנושא הזה מאוד רגיש אצלו ואני פשוט...אני לא יכול לראות אותו שבור מוניקה. בבקשה אל תדברי על זה" לואי לחש את החלק האחרון.מוניקה פרסה את ידיה וחיבקה את לואי

"אני לא אדבר.אבל אם אתם רוצים עזרה תפנו אליי ואל קרוליין.נשמח לעזור בנושא" מוניקה חייכה ושניהם חזרו לשולחן.

"הכל בסדר?" הארי לחש באוזנו של לואי.

"למה שלא יהיה?" לואי גיחך.

"כי לא הבאתם שום שתיה...." הארי לחש.

"מצטער בייב..שכחתי." לואי אמר והלך למטבח.

הארי לא המשיך לאכול שאותו יום.הוא היה עייף מהרגיל,הוא בקושי דיבר ותמיד נדבק ללואי וחא עזב.

לואי ידע שמשהו קורה.

"דייזי באה היום ואנחנו בחדר.אל תפריעו" דילן אמר ועלה לחדר.

"הוא מתחצף או שנדמה לי?" לואי שאל ולא קיבל שום תגובה.

"הארי הכל בסדר בייב? אתה כבר כמה שעות ככה" לואי שאל.הארי הניח את ראשו של החזה של לואי ושניהם בהו במסך השחור של הטלויזיה.

"אני אוהב אותך." הארי לחש.

"אני יודע" לואי לחש בבחזרה,מנשק את ראשו של הארי ונרדם יחד איתו.

~~~~~~~

"אל תלך!!!"

לואי התעורר מהצעקה מקפיאת הדם של הארי.

לואי הסדיר את נשימתו והעיר את הארי בנשיקות חמות על הצוואר.

"מה קרה..?" הארי שאל.

"צרחת..."אל תלך"..למי דיברת האז?" לואי שאל

"אלייך." הארי לחש ונתן לדמעותיו להתפרץ.שני הבנים התחבקו ונרדמו יחד שוב.

לואי לא יעזוב את הארי לעולם.

הוא חייב להוכיח לו את זה.

~~~~~~~~~