כוכב נופל {הושלם ✔️}

17- אני משתגע..

-
נ.מ גונקוק:
-

״ג׳ימינשי אתה בטוח שזה בסדר?״ שאלתי בזמן שאני סומך על צעדיו והולך אחריו כמו כלבלב קטן.

״כן, כן, בוא.״ הוא נכנס לאחד מהמסדרונות ונעצר.
״מאדר פאקר!״ הוא חבט את ידו בקיר.

״מה קרה?״ מיהרתי לשאול.

״אתה צודק. זה לא בסדר. אבל רגע,״ הוא נשם עמוק וכיווץ את אצבעותיו כאילו הוא באמצע מדיטציה.
״אתה יודע איפה הארמי יושבים בקהל?״ הוא שאל.

״כן, ישבתי שורה לפניהם עם כמה מאלפי המאבטחים שלכם...״ מילמלתי.

״יופי, תוביל אותי לשם.״ הוא נאנח והינהנתי עושה את דרכי לעבר קהל המעריצים הגדול של ביטיאס.

״הנה,״ הצבעתי עליהם מאחורי הוילון האדום שהסטתי מעט כדי שיראה.

״מעולה. תסתום אוזניים זה הולך להיות חזק.״ הוא אמר, אך לא יכולתי להכין את עצמי לכמות הצרחות שתהיה כאשר הוא לקח את ידי וגרר אותי אל מחוץ לוילון הארור.

״היי, חבר, אשמח שתביא אליי שתי בנות משם.״ ג׳ימנשי פנה לאחד המאבטחים שכיסו אותי יחד עם ג׳ימינשי בגדול גופם הרחב.

״מה אתה מתכנן?״ שאלתי.

״לראות פד.״ הוא סיפר.
שתי בנות לפתע ניגשו אלינו,
אחת מהן צרחה והשנייה הייתה בהלם.

״אתם אמיתיים?״ הילדה ההמומה ושלחה את ידה לעבר כף ידו של ג׳ימינשי.
״זה לא מפלסטיק?״ היא המשיכה לשאול ופנייה הפכו לחיוורות מעט.

״אני רוצה להציע לכן משהו,״ ג׳ימינשי החל להגיד.

״כן!!!״ הצרחנית המשיכה לצרוח.
חייכתי.

״אתה גונקוק? הממבר החדש, נכון?״ ההמומה שאלה וליטפה בעדינות את הלחי שלי. לבדוק שגם היא אמיתית.

״רוצות את הבגדים שלנו?״ ג׳ימנשי שאל אותן.
שתיהן פערו את פיהן בהפתעה וצרחו צרחה שאיימה להחריש אותי.
״מעולה. כי אני צריך את שלכן בתמורה.״ הוא אמר והן בשנייה פשטו את החצאיות שלהן וחולצתן נשארות במכנס קצרצר וגופיית סבא.

״תוריד בגדים ותלבש את זה,״ ג׳ימנשי הורה לי בזמן שהוא פושט את בגדיו כששתי הנערות עומדות להתעלף במקום.
״רוצות לגעת בקוביות שלי?״ הוא שאל את הבנות.
הן הינהנו במרץ.
״יש לכן פה מסכה לפה?״ המשיך.
הן הינהנו שוב במרץ.

כאשר הוא פשט את חולצתו הוא סימן בידו שהן יכולות לגעת כשהן הביאו לו את שתי המסכות.
הורדתי במהירות את החליפה מכניס את ראשי לתוך חולצתה של הילדה הצרחנית ופושט את מכנסיי בבושה לובש במהירות את החצאית.
״שים מסכה,״ ג׳ימנשי זרק לעברי את המסכה שהייתה בידו.