פרק 6

3.2K 133 3
                                    

״חשבתי על זאת וזאת״ הוצאתי שני קולבים, אחד עם שמלה שחורה מנצנצת עם כתפייה אחת והשני עם אוברול מנומר מבד עדין.

״תתלבשי, אני לא מבין בזה כל כך כשזה לא על הגוף״ אלרואי אמר, יצאתי מהסטודיו שלי ונכנסתי לחדר הלבשה שנמצא ממול.

הסטודיו נמצא מתחת לדירה שלי ושל אליאב, נכנסנו לדירה הזאת בגלל היתרון הזה שיש יחידת דיור מתחת.

התלבשתי באוברול המנומר שנאלצתי ללבוש בלי חזייה, הסתכלתי במראה וחייכתי, לא הלכתי הרבה זמן לחדר כושר ואני חייבת לחזור.

יצאתי מהחדר הלבשה במרמור קל, ״נהייתה לי כרס״ התלוננתי ונכנסתי פנימה, הוא כיבה את מסך הטלפון ונעמד.

״היא יושבת עלייך ממש יפה, עוד עיצוב שאת יכולה להוסיף אבל הוא לא ישבור״ הנהנתי ובחנתי את עצמי במראה.

״נעל עקב לבנה, עגבנייה, עגילי חישוק ושרשרת ארוכה שתגיע למחשוף״ לחשתי לעצמי.

פתחתי את הטלפון, נכנסתי להודעות וחיפשתי את המספר של לינור.

האישה של חיי:
-זונה, מחר בשעה 8:00 את אצלי בסטודיו ליום צילום נוסף
הקלטתי לה בחיוך.
-וכן לינור זה אומר שאת צריכה לקום ב7:00
הוספתי ואלרואי צחק.

נכנסתי לחדר הלבשה שוב והתלבשתי בשמלה השחורה המנצנצת, חייכתי לנוכח הזיכרון שלי ממנו.

יצאתי מהחדר הלבשה בחיוך גדול, ״זאת השמלה״ פלטתי בחיוך שנכנסתי פנימה.

״זאת השמלה!״ אמר וחייכתי חיוך גדול, דמעות עלו בעיניי שבחנתי את עצמי במראה.

״למה את בוכה?״ שאל והניח את ידו על כתפי, ״סתם.. אני שמחה שסוף סוף מצאתי עיצוב אחרון.״

״זה לא זה, אבל את לא מכירה אותי עדיין, תספרי לי בהזדמנות״ אמר וחייך חיוך קטן.

״תודה ואתה יכול להודיע לאחיך על מחר?״ שאלתי והוא הנהן בחיוך.

״תודה שעזרת לי, זה לא מובן מאליו״ הודתי לו והוא הנהן לחיוב.

-

הבוקר הגיע, קמתי עם מצב רוח כל כך טוב, התלבשתי בג׳ינס סקיני כהה וחולצת טריקו לבנה חלקה.

הכנתי לי ולאליאב קפה, ״תודה כוסית״ צחקתי בגלגול עיניים, ״אתה תאחר״

״אני יוצא, באיזה שעה חזרת?״ שאל שאסף את המפתחות של הרכב.

״בשלוש, הייתי ערה עד חמש״ משכתי כתפיים, מודעת לזה שישנתי רק שעתיים

״שכבת איתו?״ שאל ונענעתי בראשי לשלילה.

RoseWhere stories live. Discover now