פרק אחרון

3.1K 159 6
                                    

״למה אני צריך לחזור הביתה ולראות אותך בוכה במיטה?״ אלרואי עטף את כתפי לפתע.

הסתובבתי אליו בבהלה, כרכתי את ידיי סביב עורפו, ״אני אוהבת אותך, סליחה שאני לא גורמת לך להיות מאושר״

הוא מרים את גבותיו בהפתעה, ״על מה את מדברת רוזי?״

״אני יודעת שאתה רוצה ילדים ו-״ הוא קטע אותי, ״ומה זה קשור לזה שאת לא עושה אותי מאושר?״

״אני לא מצליחה להיכנס להריון רואי, וכואב לי שאני לא מצליחה להביא לך ילד״ לחשתי בקול צרוד.

״מי אמר שאני לא מאושר?״ שאל וליטף לי את הלחיים.

״אתה מאושר?״ שאלתי, ״כן. חד משמעית כן״

״אני מאושר לקום לצידך כל בוקר, לאכול איתך ארוחת בוקר, צהריים וערב, לעשות איתך אהבה כל יום, לטייל איתך כל סופי שבוע, אני מאושר איתך, הריון זה רק בונוס, זה לא אומר שאני לא מאושר״ מאגר הדמעות התחדש מחדש.

״למה אני צריך לראות אותך מתפרקת במיטה? או לשמוע מאליאב ולינור שאת בלי מצב רוח?״ מלמל בשאלה, ״למה את לא משתפת אותי? אני בעלך.״

משכתי בכתפיי, ״תראה לי כמה אתה אוהב אותי סקאר״ הוא נשכב מעליי.

נשק לשפתיי ברכות, ״תביני שאני אוהב אותך לא משנה מה״

״עכשיו בואי תלכי להתקלח״ הוא הקים אותי, נעמדתי ואז בחנתי את הגבר שתפס לי את הלב חזק שבעוד יומיים חוגג איתי את יום הנישואין.

הוא לבש חליפה שחיטבה כל פיסה וחלק בגופו, ראיתי מבין המכופתרת את השרירים בכתפיו, נשכתי שפתיים ולקקתי אותן.

״זה אמיתי היופי שלך?״ שאלתי והצמדתי אותו אליי, ״זה אמיתי שאת מזילה עליי ריר?״ התחלתי לצחוק.

״זה הצחוק שרציתי לשמוע, כנסי להתקלח, אני מכין לנו ארוחת ערב״ הנהנתי ונשקתי לשפתיו.

-

נכנסנו לבית של ההורים שלי, כל שבת שנייה מצאנו את עצמנו עושים כאן שבת, אני ואלרואי חזרנו לשמור שבת מאז שהתחתנו, זה כל כך מחזק את הזוגיות שלנו בקטע אחר.

״עוד שנייה נכנסת שבת, בואי להדליק נרות״ אמא שלי תקפה ואפילו לא אמרה שלום.

הלכתי במהירות אל המטבח בעקבותיה, אפילו התיק שלי עליי, התחלנו לברך, אני, נעמה ואמא שלי.

״משוגעת תני לי לנשום״ אמרתי שסיימנו לברך, ״שלום גם לך מתוקה״ היא חיבקה אותי.

חיבקתי אותה חזרה והסנפתי את הריח המדהים של אמא שלי, חיבקתי את נעמה והלכתי לסלון.

״שים את הדברים שלנו בחדר שלי״ אמרתי אל אלרואי והגשתי לו את התיק שלי.

מרין רצה עם נהוראי והתאומים ברחבי הסלון ותפסתי אותה.

RoseWhere stories live. Discover now