פרק 11

3K 118 9
                                    

-אלרואי בתמונה-

נכנסתי לבית, הייתי עמוסה רגשית, הדבר היחיד שרציתי לעשות זה לישון בכדי לא לחשוב על היום שעברתי.

״היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לרוז״ נדלק האור והפלתי את המפתחות ואת התיק בבהלה.

התחלתי לצחוק וחייכתי חיוך ענק שראיתי את המשפחה שלי ואת המשפחה של שני החברים הכי טובים שלי שרים לי.

המשפחה שלי במהרה עטפה אותי ולאחר מכאן המשפחה של לינור ואליאב, חייכתי כשראיתי שגם אוראל, אלינור ואלרואי גם פה, חיבקתי גם אותם, לינור ואליאב חיבקו אותי, יותר נכון מחצו אותי ושרו לי באוזן.

הסתכלתי על הבית שהיה מלא בבלונים לבנים ואדומים והבנתי שמחר זאת הפעם האחרונה שאנחנו נהיה כאן.

אלרואי חיבק אותי שוב, ״הבטחתי לך ארוחה ביום הולדת, מחר לפני שתחזרו.. אני אקח אותך למסעדה שהכרתי בתל אביב״

״אני לא רוצה לחזור אלרואי״ לחשתי לאוזנו ודמעות מילאו את עיניי, ״אני חוטף לך את הילדת יום הולדת״ אבא שלי עטף את מותני.

״רגע מר דויד, קניתי לרוז מתנה.. אני יכול לקחת אותה לכמה דקות ותחפה עלינו״ אלרואי אמר ואבא שחרר את אחיזתו במותני.

״חמש דקות״ אמר ואלרואי לקח אותי למרפסת מבלי שישימו לב, ״לא אמרו לך שאסור לבכות ביום הולדת?״ שאל.

״אני לא רוצה שזה יגמר אלרואי, היה לי כל כך כיף בחודשים האחרונים.. אני לא רוצה לעזוב את תל אביב, היום שאספו את החפצים מהחנות, הייתה לי מועקה כל כך ענקית.״

״מצד אחד אני מאושרת, הגשמתי את החלום שלי ושל הראל ומצד שני אני עצובה, אני לא יודעת מאיפה ואיך להמשיך מכאן.. סבבה פתחתי חנות, התפרסמתי, קיבלתי לקוחות חדשים.. מה יש לי לעשות?״ שאלתי בבכי.

הוא מחא את דמעותיי, ״לא יפה לך בכי.. רוז, את חזקה, מדהימה ומוכשרת, את יודעת מה את צריכה לעשות מכאן, וזה להמשיך ליצור, ללכת על ההצעה של שבוע האופנה במילאנו, יש לך עיצובים, יש לך רעיונות, גם על ההצעה של השחקנית הזאת, לכי עליה, היא רוצה שתעצבי לה שמלות, שתהיי סטייליסטית שלה, לכי על זה.״

״אתה חושב שאני אצליח לעמוד בזה?״ שאלתי בשקט.

״אני בטוח״ חייכתי והוא נשק לראשי מספר פעמים, ״עכשיו.. באמת קניתי לך מתנה״ הוא אמר והרמתי את ראשי מכתפו.

״לא היית צריך אלרואי״ צחקתי לפתע, כבר אמרתי שאני עמוסה רגשית?

״הייתי.. אני גם לא אחד כזה שקונה מתנות אבל כשראיתי את זה.. חשבתי שזה יתאים לך״ הוא הוציא מהחליפה שלו קופסה קטנה.

פתח אותה והגיש לי אותה, שרשרת כסף עם תליון מפתח קטן, הרמתי את עיניי וחייכתי חיוך גדול.

RoseWhere stories live. Discover now