Rose

פרק 10

נכנסתי לחדר וציפיתי לראות את אלרואי ישן, הוא קרא את היומן של הראל.

״מה אתה חושב שאתה עושה?״ אני חוטפת את המחברת מהידיים שלו,

״מצטער״ מלמל ונשען אחורה.

״לא ידעתי שאת כזאת שובבה רוז דויד״ הוא ירד עליי שהסתכלתי איזה עמוד הוא קרא.

האדמתי וסובבתי אליו את גבי, ״אידיוט״ חשקתי שיניים.

״היא הדבר הכי מושלם שראיתי, יש לה את החזה הכי יפה שראיתי, האגן שלה צר והתחת שלה בדיוק בגודל המתאים, לא רציתי את זה ממנה, כל מה שהיא נתנה לי הספיק לי, אבל עכשיו היא שלי, כל כולה.״ התחלתי לבכות.

״הוא באמת אהב אותך רוז, אני מצטער שזה נגמר ככה״ אלרואי חיבק אותי מאחור.

״כמה פעמים קראת את זה?״ שאלתי בקול רועד, ״יש לי זיכרון צילומי״

״אני מצטער, אל תבכי בגללי״ הוא סובב אותי אליו וניגב לי את הדמעות.

״הוא היה האהבה הראשונה שלי, הנשיקה, החבר, הפעם הראשונה, הטיסה הראשונה שלי הייתה איתו, הכל היה איתו..״

״ולא משנה כמה שנים יעברו מאז המוות שלו, עדיין אני לא מצליחה להתגבר עליו, קשה לי״ הוספתי בשקט.

״אני אגיד משפט נדוש אבל קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים, אם היית רוצה באמת להמשיך הלאה ולהכיר אחרים, זה היה קורה מזמן, כנראה שהתקופה הזאת תגיע בעתיד אבל כרגע את צריכה לבנות את עצמך, לבנות את העתיד שלך״ לחש וניגב לי את הדמעות החדשות.

״אתה צודק, כנראה שזה הזמן שלי להיות לבד, להכיר ולבנות את עצמי, להתפתח, להתגבר קצת יותר ולצמוח״ חייכתי חיוך קטן והוא חיבק אותי ברכות.

״לילה טוב״ הוא נפל למיטה שלי והסתכל עליי.

״תעצום עיניים לפחות״ אמרתי והוא צחק, ״מי ישמע יש לך שם משהו״ ירד עליי.

זרקתי עליו את אחד הקרמים שלי, הוא צחק והמשיך להסתכל עליי, הסיבה היחידה שאני לא יוצאת מהחדר היא בגלל שכולם ישנים בסלון ובחדרים לידי.

הורדתי את החולצה והסתרתי את החזה, התלבשתי בפיג׳מה ואת החצאית שלבשתי השארתי ולבשתי מתחתיה את המכנס של הפיג׳מה.

״טכניקה של אישה״ קרץ לי וזרקתי עליו קרם נוסף.

לקחתי מגבון והורדתי מהאיפור שהיה על פניי, מרחתי קרם פנים ואז נכנסתי למיטה, אני ילדה שחוותה המון פגמים בעור, היה לי אקנה בגיל 15 ופצעי בגרות עד גיל 18.