פרק 19

3.1K 126 9
                                    

נכנסנו לבית של ההורים שלי, אחי הקטן צפה בטלוויזיה ואיך ששמע את טריקת הדלת הוא הסתובב וכשראה שאלה אנחנו רץ אלינו.

הרמתי אותו ונשקתי לפניו, ״התגעגעת אליי שמן קטן?״ שאלתי והוא הנהן בחיוך.

הורדתי אותו והוא הביא לאלרואי כיף וחיבוק, ״אבא״ קראתי שראיתי שהוא ואמא לא במטבח.

״הם בגינה״ אמר נהוראי, פסעתי לעבר הגינה שהייתה פתוחה, ״איך נספר לה שהוא חי?״ אבא שלי שאל את אימי.

״לא נספר, ראובן.. עד שהיא המשיכה הלאה ואלרואי גבר כזה מדהים, לא מגיע להם״ אמא שלי נאנחה.

הלכתי אחורה, נתקלת בגוף השרירי של אלרואי, הסתובבתי אליו במהירות, הדמעות עמדו לי בגרון.

״מה יש?״ שאל והסתכל לי בעיניים.

״אלרואי, רוז״ אבא שלי קרא, הם נכנסו פנימה, בלעתי את רוקי בכבדות, ״אני הולכת לשירותים״

ההורים שלי החליפו מבטים אחד עם השנייה והלכתי במהירות לשירותים, הוצאתי את המשאף מהתיק צד שלי ושאפתי.

נעלתי את הדלת, הסתכלתי על עצמי במראה, על דלת השירותים נשמעו תקתוקים, ״רוזי.. זה אני, תפתחי״

פתחתי את הדלת אחרי כמה שניות, ״מה קרה?״ הוא סגר את הדלת.

הדמעות ירדו מעצמם, ״הם יודעים שהוא חי״ לחשתי, ״אלרואי עד שהדחקתי את זה״ מלמלתי.

״תפסיקי לבכות״ הוא מחא את דמעותיי, ״הוא לא שווה שום דמעה שלך״

הוא נשק למצחי ולאחר מכן לעיניי, ״תשטפי פנים ונדבר איתם בסדר?״ שאל והנהנתי.

**

יצאתי מהשירותים, שמעתי את ברז המים ברקע והלכתי להורים שלה, ״היא שמעה אותנו?״ שאלה רחל.

״כן.. היא יודעת שהוא חי״ אמרתי ״עוד מתאילנד״ הוספתי.

רחל התיישבה בכבדות על כיסא המטבח, ״מה״ מלמלה, ״מסכנה שלי״ לחשה ועטפה את שפתייה בידה.

רוז יצאה מהשירותים, קולטת את ששת זוגות העיניים, עליה.

״נהוראי לך תשחק בחדר״ אבא שלה אמר והוא רץ לשם.

״איך אתם יודעים שהוא חי?״ שאלה בשקט,

״אמא שלו קיבלה מכתב ממנו לפני כמה חודשים, היום ראיתי אותה בקניות ודיברנו, היא סיפרה לי ואמרה שהיא לא יודעת איך לספר לך״ אמרה רחל.

היא משכה באפה, ״הוא פשוט בן זונה, אני מצטערת על השפה, מילא היה חושב על המשפחה שלו ולא עליי, הוא השאיר אותי ואת האחים הקטנים שלו לבד, את אמא שלו ואבא שלו ולעזעזל איך בן אדם יכול להיות כל כך אנוכי?״

״אוי קטנה שלי״ רחל הלכה אליה וחיבקה אותה, ״הכל בסדר״

״הוא חי?״ שאלתי.

RoseWhere stories live. Discover now