פרק 16

2.8K 120 5
                                    

נכנסתי לחדר אחרי שעה, וכמובן אלרואי נרדם לי במיטה כמו תינוק.

הוא כזה חמוד כשהוא ישן.

הוצאתי פיג׳מה חמימה והתלבשתי בה, נכנסתי מתחת לשמיכה, נזכרת שזאת פעם ראשונה מאז ״האזכרה של הראל״ שאני פותחת את הטלפון ונכנסת לאלבום שלו ורוצה להשמיד אותו.

״מה את עושה?״ אלרואי עטף את מותני עם ידו הגדולה והניח את ראשו על כתפי.

״סתם״ לחשתי ויצאתי מהאלבום, לא רוצה שהוא יראה כמה קשה לי למחוק זכרונות מהראל, הוא הצביע על הטלפון שלו שהיה בשידה שלי.

״לא סיפרתי לך הכל..״ מלמל בקול עייף שלקחתי את הטלפון שלו, פתחתי את הטלפון עם הסיסמא הכי מקורית בעולם, ארבע פעמים אפס.

״תיכנסי לאלבומים״ נכנסתי וצפיתי בכל האלבומים עד שנפלתי על אלבום ״באבי קטנה״

״היא הייתה ביחד איתם במכונית, אותה ביקרתי באותו היום שהיית בבית קברות, אני מבקר אותה כל שבוע״ מלמל בשקט.

עטפתי את ידו בידי, ״למה לא סיפרת לי?״ שאלתי שהתבוננתי באישה שתפסה לאלרואי את הלב.

הוא משך בכתפיו והמשיך לעצום את עיניו, ״אני מבין מה את מרגישה, אומנם היינו רק כמה חודשים אבל הילדה הזאת גרמה ללב שלי לקרוס מרוב אהבה״ חייכתי ונשקתי לראשו.

הנחתי את הטלפונים שלנו בצד והורדתי את ראשי לכרית, אלרואי התמקם באותה תנוחה שהיינו בה לפני כמה שניות.

הוא העביר את אצבעותיו על פניי ועבר לשערי, הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, יש לו את העיניים הכי יפות בעולם.

״תגידי אמרתי כבר שהתגעגעתי אלייך, שלושה שבועות זה הרבה״ טען וצחקתי, ״גם אני התגעגעתי אלייך אלרואי״ חייכתי.

**

הסתכלתי לה בעיניים, אם היא הייתה יודעת כמה היא דומה לשוהם וכמה היא שונה ממנה.

הדימיון בניהן היה מפחיד, הנמשים, הסומק שעולה לה כשהיא מקבלת מחמאות, ההתלהבות יתר והקול שדמה לצפצפה.

שוהם הייתה חסרת ביטחון ולעומת זאת רוז מלאה בביטחון, היא יודעת מה היא שווה וכמה.

שוהם הייתה קנאית ורכושנית, היא אחת כזאת שמסתירה את הרגשות שלה אבל כשקורה משהו לאנשים שהיא אוהבת, היא מראה כמה הם באמת חשובים לה.

לעומת זאת.. רוז רק מחפשת להראות כמה היא מלאה באהבה ולפי מה ששמתי לב היא בכלל לא קנאית ורכושנית, היא יודעת מה היא שווה ומה יש לה להציע.

ולמה אני משווה בינהם?

שוהם זאת שוהם, היא תמיד תהיה האישה היחידה שנכנסה לי ללב והיחידה ששברה לי אותו עם מותה.

RoseWhere stories live. Discover now