Rose

פרק 22

אני נכנסת לחדר הלבשה, היו שם שתי בחורות, מאפרת ומלבישה, המאפרת התחילה לאפר אותי באיפור עדין שמתאים לי.

״יש לך חבר נכון?״ שאלה המלבישה, ״כן, כבר שמונה חודשים״ אמרתי.

״הוא המערכת יחסים הכי ארוכה שלך?״ התעניינה, ״לא.. הייתה לי מערכת יחסים של כמעט חמש שנים״

״יואו ולמה נפרדתם?״ המאפרת התערבה, ״נהרג במלחמה״ שיקרתי.

בעצם זה לא שקר, זה מה שקרה.

״אוי, העיקר שעכשיו את בסדר״ אמרה והנהנתי בחיוך, ״יותר מבסדר״ צחקתי.

״אני יודעת שאנחנו לא מכירות אבל אני צריכה עצה, יש לי חבר כמעט שנתיים ואני מחכה שהוא יציע לי״ אמרה המלבישה.

״ואני לא יודעת אם לרמוז לו שאני בשלה, אני בת 25 ואני רוצה כבר משפחה״ הוסיפה לאחר דקה.

״תגידי לו בצורה ישירה שאת חושבת שהגעתם לשלב הבא, הוא יעריך את הישירות שלך, אם תרמזי לו, הוא יעכב את זה יותר״ אמרתי.

״ומה איתך? את מוכנה לחתונה?״ שאלה וחייכתי, ״אני מוכנה, אבל לא כרגע, כלומר אני כן רוצה להתחתן ולהביא ילדים אבל הגבר הילדותי שלי שצריך שיטפלו בו ולא שהוא יטפל בתינוקות, לא בשל לזה עדיין,

אני חושבת שטוב לו איפה שאנחנו נמצאים, במערכת יחסים שהיא לא מוגדרת בטבעת ואני לא לחוצת חתונה, יש לי זמן״ אמרתי.

דלת החדר נפתחה ואלרואי עמד שם, הוא עמד כמה שניות ויצא.

קמתי מהכיסא במהירות ויצאתי אחריו, ״אלרואי״ קראתי.

עצרתי אותו עם רגלי, לא רציתי שהוא ילך מבלי שאני אדע מה הוא שמע, הוא הסתכל על רגלי החשופה, העביר את ידו מתחילתה ועד סופה ופניו נפגשו עם שלי.

״מה שמעת?״ שאלתי.

נשמתי עמוק ובהיתי בעיניים הכחולות עם הנגיעות הירוקות,
״מה שהייתי צריך לשמוע״

״אתה לא הבנת אותי נכון״ פלטתי ומשכתי בשפתיי.

הוא חייך חיוך עקום וקטן, העביר את ידו על פניו ותפס במותניי, הורדתי את הרגל מבהלה, ״הבנתי אותך״ הוא נשק לראשי, שחרר את אחיזתו בי והלך.

הלכתי אחריו, שוכחת שהתוכנית ערב שאני צריכה להתראיין בה מתחילה לצלם בעוד כמה דקות.

״איפה רוז דויד?״ אני נעצרת ומסתובבת לעבר המפיק שמחפש אותי, למה הכל הולך לי חרא?

״אני באה״ אמרתי ונכנסתי לאולפן, עברו כמה חודשים מאז התצוגת אופנה במילאנו והקשרים שנהיו לי רק גדלו.

-

יצאתי מהאולפן, החלפתי לבגדים יותר נוחים ונכנסתי למכונית שלי, הייתי בתל אביב והתכוונתי לנצל את זה בכדי ללכת לשופינג קצר.