Be who you want to be, not who others want to see!
**נקודת מבט קים**
עמדתי מול המראה מביטה בסימנים שגבריאל גרם לי אתמול,
על הלחי נהיה לי סימן כחלחל וכך גם בידיים וברגל מהתפיסות החזקות שלו. ליטפתי את הלחי באיטיות וקפצתי בבהלה מהכאב.
איפרתי את פניי במייקאפ וכך גם את ידיי, בדרך כלל אני לא משתמשת באיפור אבל אני צריכה להסתיר את הסימנים.
הסתכלתי במראה נזכרת ברגעים בהם לא אהבתי את עצמי חשבתי שאני שמנה בגלל שאין לי רווח בין הרגליים, גיחוך מזלזל יצא מפי והמשכתי לבחון את גופי, תמיד הבנות היפות היו רזות או הדוגמניות.
'את יפה כמו שאת כל אחת יפה כמו שהיא, היא לא צריכה להיות דוגמנית כדי להיות יפה' נזכרתי במשפט שאימי אמרה לי כל בוקר ולילה,
היא צודקת.
התחלתי ללכת לכיוון הקניון שבמרחק הליכה של חמש דקות בלבד מביתי.
חיברתי את גאיה שחיכתה לי בבית הקפה האהוב עלינו והתיישבתי בכיסא מולה, "התאפרת?" שאלה בבלבול בעודה בוחנת את פניי הנדתי את ראשי לשלילה וגיחכתי "לא ממתי אני מתאפרת" זייפתי צחקוק.
גאיה חייכה אך עדיין מסתכלת עליי בחשד "בכל מקרה מה קרה אתמול, היית כל כך נסערת" היא אמרה וקראה למלצר היא הזמינה את שתי הארוחות האהובות עלינו הודתה למלצר וחזרה להסתכל עליי.
"סתם איזה מישהו הציק לי" מילמלתי אני לא מאמינה שאני מסתירה את זה מהחברה הכי טובה שלי.
"הציק או פגע בך?" שאלה "זה סתם באמת" מילמלתי בניסיון להרגיע אותה "זה לא סתם! מי עשה לך את הסימן על הלחי?" שאלה.
נאנחתי "תספרי לי בבקשה" היא הניחה את ידה על כתפי כניחום.
"זה התחיל לפני המועדון, נכון גבריאל?" היא קטעה אותי ושאלה "גבריאל הפאקינג גבריאל?" הנהנתי באיטיות היא פערה את עינייה "ביום בו הוא החליף את אביו אז.."
"אני לא מאמינה! את בסדר?" היא שאלה כשסיימתי לספר את הכל הנהנתי באיטיות, "תעברי לגור אצלי הוא לא יגיע לשם" היא הציעה
המלצר הגיש את הארוחות שלנו והודנו לו.
"לא אני מניחה שהוא הבין שאני לא אזרום איתו והוא יעזוב אותי בשקט מעכשיו" מילמלתי.
"אוקיי אבל. אם עוד פעם אחד הוא מגיע אלייך לבית את עוברת אליי! ואני לא שואלת אותך אני לא רוצה שתיפגעי" היא אמרה בדאגה/אזהרה
הנהנתי בחיוך.
"ומה איתך ועם רון?" שיניתי נושא וראיתי איך פנייה מאדימות במהירות "מה איתנו?" שאלה ב'תמימות'
"נו קדימה אני לא עיוורת אני רואה מה קורה ביניכם, וגם ראיתי איך התמזמזתם אתמול" אמרתי בחיוך
והיא האדימה יותר.
"היום קבענו להיפגש אבל אני לא יודעת אם זה יהיה רציני, אני לא רוצה להיפגע"היא מלמלה "את תהיי בסדר רון הוא בן-אדם מדהים ושתינו יודעות את זה" אמרתי והיא הנהנה בהסכמה.
השעה הייתה שמונה בערב בלבד וכבר הרחובות מתרוקנים, מאז שגבריאל החליף את אביו הוא מתמיד על החוקים ולא מרחם, אם מישהו מאחר בדקה מקבל את מה שמגיע לא (ולא זאת לא מתנה).
המשכתי ללכת כועסת על עצמי שלא לקחתי את המכונית.
אחרי שהלכנו לבית קפה הלכנו למרכז העיר ולכן הדרך ארוכה יותר.
כל כך פחדתי שגבריאל נמצא פה, ובכל רשרוש קטן ששמעתי הסתובבתי במהירות.
רעש מכונית חתכה את השקט ששרר ברחוב, וגרמה לי לקפוץ בבהלה, ג'יפ נעצר ליד המדרכה הדלת נפתחה ומתוכה יצא איש מגודל לבוש בחליפה שחורה.
הוא הרים אותי במהירות והכניס אותי לג'יפ, לקחתי אוויר כדי לצעוק עליו אבל הוא הספיק לסתום לי את הפה.
הוא עצר ליד ארמון גדול ויוקרתי, והודיע משהו במכשיר הקשר, הוא הוציא אותי מהג'יפ מחזיק אותי בחוזקה והכניס אותי לארמון.
YOU ARE READING
הכל שייך לו
Action"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות "את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד. בין אם תרצו ובין אם לא, הכל שייך לו! מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה...
