*נקודת מבט קים*
לחצתי על מספר הטלפון של אדיר מחכה שיענה, רגלי דופקת על הרצפה בקצב אחיד.
כבר שבועיים שלא דיברנו, שבועיים שבהם חשבתי על המריבה הקטנה שלנו.
״קים?״ קולו נשמע דרך הקו
״היי, אתה תרצה שניפגש היום לארוחת ערב ונדבר״ שאלתי בחשש
״כן ברור אני אשמח״ ליבי פעם בחוזקה וחיוך התפשט על פניי
״אני אאסוף אותך בשמונה?״ שאל
״שמונה זה בסדר, נתראה בערב״ ניתקתי את השיחה ובהיתי מספר שניות במסך, קיוויתי שהכל הסתדר הערב, נמאס לי מהמריבות השטותיות האלה.
~•~•~•~•~•~•~•~•~•
צלצול הטלפון נשמע מוציא אותי מהבהייה במחשב, הושטתי את ידי אל הטלפון עניתי לשיחה והצמדתי את הטלפון לאוזני,
״תקשיביייי״ צעקה גאיה
״מקשיבה״ עניתי בזמן ששיחקתי בעכבר המחשב
״אני עכשיו בדרך לבית מהעבודה ובטעות נתקעתי בבחור חמוד והוא גם נראה ממש טוב, בקיצור החלפנו מספרים ואני מקווה שסוף סוף יצא מזה משהו״ היא דיברה במהירות
״אני שמחה בשבילך״ אמרתי בחיוך.
השעה הייתה 19:26 הייתי כבר מוכנה לבשתי גינס סקיני כהה וסוודר שחור.
ישבתי על הספה מביטה בקיר הלבן ודופקת עם רגלי על הרצפה בקצב אחיד.
צלצול בדלת נשמע ומיהרתי לקום על רגליי סידרתי את שיערי עם ידיי וניגשתי לפתוח את הדלת.
פתחתי את הדלת פוגשת את פניו של אדיר חיוך עלה על שפתיי ומיהרתי לקחת את התיק הקטן.
ישבנו במסעדה הקטנה מביטים אחד בשני שנינו שותקים, ״אז..״ ניסיתי לשבור את השקט ״אנחנו צריכים להיפרד״ הוא הפיל את הפצצה
עיני נפערו וכמעט נחנקתי מהאוכל.
״אני אוהב אותך מאוד, אבל אנחנו לא עושים טוב אחד לשנייה את פוגעת בי ואני פוגע בך״ הוא מילמל
״ו... והכנסתי מישהי להיריון״ הוא הוסיף משפיל את ראשו.
דמעות עמדו בעיניי אך לא נתתי להן לצאת, הנהנתי בראשי קמתי מהכיסא מתקדמת אל דלת היציאה מתעלמת מקריאותיו.
רגליי רעדו ומיהרתי להתיישב על ספסל העץ הבלוי לפני שאפול.
לקחתי נשימה ארוכה מנסה לא להישבר, הדמעות ירדו מעיניי ולא יכולתי לשמור אותן בפנים.
הרמתי את ראשי מברכיי.
העולם ממשיך האנשים ממשיכים לטייל ברחובות ולמהר לעבודה, להיות עם ילדיהם, זוג נערים ישבו על הספסל שמולי מחובקים, ההרגשה הזאת שלכולם החיים מושלמים ורק החיים שלי קורסים הרסה אותי.
ניגבתי את עיניי בחוזקה, והתקדמתי אל ביתי.
לבשתי את בגדי הספורט מתכוננת לצאת לריצה בתקווה שזה מה שיוציא אותי מהמחשבות הדיכאוניות.
אדיר היה זה שהחזיר את השמחה לחיים שלי, זה שעזר לי ותמך בי.
התחלתי את הסיבוב השלישי רגליי כאבו ונשימתי הפכה לכבדה אך זה לא הפריע לי המשכתי לרוץ בקצב אחיד, הדמעות שוב עלו בעיניי אך מיהרתי למחות אותם.
אני לא אתן לו לשבור אותי, הוא עשה מה שטוב לו,מה שהיה נראה לו לנכון.
אני מניחה שלא הייתי מספיק טובה בשבילו.
לאחר עוד מספר סיבובים החלטתי לחתוך הביתה, נכנסתי מתחת המים החמים נותנת להם להרגיע את גופי, עצמתי את עיניי מנסה לחשוב על דברים שלא יגרמו לי לבכות, הריצה אכן גרמה לי להרגיש יותר טוב ולהוציא מעט עצבים.
~•~•~•~•~•~•~•~•~•
פתחתי את עיניי מביטה בשעון שעמד לצד המיטה השעה הייתה 13:28 הנחתי את רגליי היחפות על הרצפה הקרה בוהה בקיר למשך מספר דקות עד שאני מחליטה שזה הזמן לקום.
הדלקתי את הקומקום, נזכרת בחשבונות שצריך לשלם עד סוף החודש, גילגלתי את עיניי והכנתי לי כוס תה.
אירועי אתמול התרוצצו בראשי, ״הכנסתי מישהי להיריון״ המשפט הדהד בראשי .
אני סמכתי עליו יותר מעל כל בן אדם אחר בעולם הזה והוא הלך ושכב עם אישה אחרת, הוא הרס את האמון שלי, לא רק בו את האמון שלי בכולם.
YOU ARE READING
הכל שייך לו
Action"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות "את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד. בין אם תרצו ובין אם לא, הכל שייך לו! מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה...
