הכל שייך לו

<<Part 2>>

It is nice to be important but it is more important to be nice (:

*

*נקודת מבט קים**

יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת, היום הזה היה היום עבודה הכי קשה שלי עד היום.

גבריאל (מסתבר שככה קוראים לו) אמר שעוד ניפגש וכמו שהבטיח אני יענש על כך שעברתי על חוק, גילגלתי את עיניי על המחשבה הזאת.

קפצתי בבהלה כשהבחנתי בדמות יושבת על המיטה שלי, התקדמתי באיטיות לבדוק מי זה כי החושך ששרר בחדר לא עזר.

(מפגרת למה לא הדלקתי את האור?) חזרתי כמה צעדים אחורה והדלקתי את האור.

דמותו של גבריאל נעמדה מולי,הרמתי את ראשי כדי להביט בפניו וגמעתי את רוקי בכבדות.

זה כבר הביקור השני!

עיניו היו יותר קרות מקרח וצבטו גרם לצמרמורת לא נעימה לעבור בגופי, "אני אמרתי משהו לא?" שאל כשראה שלא עניתי המשיך בדבריו "כשאני אומר משהו את עושה אותו, כולם עושים אותו. ככה העולם מתנהל. יש מבין?" קולו היא נמוך ומפחיד
הנדתי בראשי לשלילה.

"נמאס לי, נמאס לכולם!" מילמלתי בשקט "אנחנו לא נהיה המשרתים שלך ולא הבובות שלך" הרמתי מעט את קולי
הוא גיחך בזלזול "מה את אומרת?" קולו היה מזלזל

"לא רק שאת תקשיבי למה שאני אומר" הוא עצר לכמה שניות "את גם תעשי את זה."

החזקתי בחוזקה במגבת והסתכלתי אל תוך עיניו

"כדאי מאוד שתכניסי את זה לראש שלך" הוא אמר בתקיפות והלך.

<><><><><><><><><><><><>

"נו אבל קים תבואי, גם רון בא" גאיה המשיכה בניסיונות לשכנע אותי
"טוב אני אבוא" מילמלתי בייאוש
"יופי עוד חצי שעה אני באה, זה אומר שיש לך חצי שעה להתקלח עד שאני אבוא לארגן אותך" אמרה בהחלטיות

ניתקתי את השיחה ונכנסתי להתקלח.

"זאת נראית ממש מוזר" גאיה אמרה והצביעה על שמלה הוורודה שהייתה על המיטה "לכי תמדדי את זה" מלמלה והושיטה לי שמלה אדומה...

מדדתי את השמלה שישבה בצורה יפה על גופי, והבליטה את קימורי גופי.
"זה מהמם עכשיו נשאר איפור ושיער ואל תדאגי אני אאפר אותך כמו שאת אוהבת, עדין".

<><><><><><><><><><><><>

נכנסנו למועדון, ריח האלכוהול הציף את האוויר ואליו נוספו גם ריחם של הזיעה והסיגריות.

נדחפתי בין כל האנשים עם גאיה ורון, היום אני נוהגת ולכן אני לא שותה.

הזזתי את גופי לפי צלילי המוזיקה, קפצתי במקומי כשהרגשתי ידיים אוחזות את מותניי, הסתובבתי באיטיות כדי להגיד לאותו אחד לעזוב אותי.

הסתכלתי עליו הוא נראה נאה אבל לא באתי לכאן כדי לחפש סקס, אילצתי חיוך והורדתי את ידיו באיטיות "אני לא מעוניינת" אמרתי הוא גילגל את עיניו והלך...

סידרתי את השמלה האדומה והצמודה שעלתה במעט והתקדמתי אל הבר "אפשר בבקשה בקבוק מים?" שאלתי את הברמן הוא הנהן בחיוך והגיש לי בקבוק מים קרים.

"סליחה? את קימברלי?" אחת מהחשפניות שעובדות במועדון ניגשה אליי "כן" עניתי "יש מישהו שמחכה לך בקומת ה-vip" היא אמרה בחיוך כיווצתי את גבותיי "מישהו?" שאלתי "כן הוא אמר לי לקרוא לך, תעלי במדרגות ותגידי לשומר שבכניסה את השם שלך הוא כבר יכניס אותך" היא הסבירה לי "אוקיי, תודה" חייכתי אלייה היא הנהנה בחיוך והלכה.

עליתי במדרגות המפוארות מסתכלת על רחבי המועדון במטרה למצוא את רון וגאיה, כשראיתי את שניהם מתנשקים חיוך עלה על פניי.
ידעתי שיש ביניהם משהו!

"אמרו לי שמישהו מחכה לי כאן" אמרתי לשומר "שם?" שאל "קימברלי" עניתי הוא הנהן ופתח את הדלת נותן לי לעבור.

עמדתי בכניסה מרגישה אבודה, מאיפה אני אמורה לדעת מי מחכה לי?
סרקתי את המקום לחפש אחר פרצוף מוכר.

"בואי" קולו הקר נשמע מאחורי הסתובבתי במהרה פוגשת בפניו הקרות והיפות של גבריאל,
הלכתי אחריו עד לשולחן שבו ישבו חבריו שהספקתי כבר להכיר לצד כל אחד ישבה בחורה.

התיישבתי לצידו "למה קראת לי?" שאלתי
"ככה" ענה ושתה את השוט שהיה על השולחן, "אני צריכה ללכת" מלמלתי "לא את לא" הוא תפס את ירכי בחוזקה,
לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי לשחרר את אחיזת הברזל שלו.

"בואי" הוא אמר בקול קר והקים אותי מהכיסא מושך אותי בחוזקה, יצאנו מהמועדון הוא הצמיד אותי לקיר בחוזקה גורם לי לכאבי גב, "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!" הוא תפס את שתי ידיי בחוזקה "אני מבין שאת לא לומדת" הוא בחן אותי "כנראה שבאמת תצטרכי לקבל עונשים" אחיזתו התחזקה.

"תעזוב אותי כבר" צעקתי,
הוא הרים את ידו וסטר ללחי שלי, הרגשתי את כאב הצריבה ודמעות עמדו בעיניי, הוא שיחרר את ידיי ורצתי למועדון במהירות.

"בואו אני רוצה ללכת" אמרתי לגאיה ורון מתאפקת לא לבכות, הם היו שיכורים מדי בשביל לשים לב לזה ועל כך אני מודה לה',
אחרי ויכוחים רבים שלושתנו בתוך המכונית שניהם מתמזמזים מאחורה ואני נוהגת.

פשטתי את השמלה המזורגגת הזאת ונכנסתי להתקלח.

למה הכל חייב להיות ביום הזה חרא?

פרק 2!!