*נקודת מבט קים*
"אתה יכול בבקשה להסביר לי מה עשית איתו אתמול?" שאלתי את אדיר בפעם השנייה להיום,
"עניתי לך כבר שזה לא משהו שאת צריכה לדעת" אמר באדישות והמשיך לאכול,
"לא משהו שאני צריכה לדעת? אתמול מישהו איים עליי עם אקדח בגללך ובגלל הגבריאל הזה וזה לא משהו שאני צריכה לדעת?" הרמתי מעט את קולי.
"לא מרדמתי כל הלילה בגלל זה! בכל פעם שעצמתי את עיניי תמונה של הבחור מכוון עליי את קנה האקדח עלתה לראשי!" הוספתי ודמעות החלו לעלות לעיניי
"תקחי נשימה עמוקה ותרגעי, הוא לא ירה בך! אם הוא היה יורה בך זה כבר היה משהו אחר" הרים קצת את קולו והטיח את ידו על השולחן בחוזקה גורם לי לקפוץ מעט במקומי.הנדתי את ראשי בחוסר אמון "בבקשה תגיד לי מה עשית איתו ,אני דואגת לך אני לא רוצה שתסתבך" בקולי נשמע דאגה "כוסעמק, אומרים לך שזה לא פאקינג עיניינך אז אל תדחפי תאף שלך לכל דבר" הוא צרח והדמעות לא איחרו וירדו מעיניי הבטתי בו במבט אחוז אימה, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו ככה, כל כך חסר סבלנות וכועס.
יצאתי בריצה מהבית והתקדמתי לביתה של גאיה במהירות.רגליי רעדו ודמעות זלגו על לחיי בלי הפסקה, אני סתם דרמטית.
אבל אני דואגת לו, אני יודעת שהוא יכול לדאוג לעצמו ואני כנראה אצטרך לתת לו קצת מרחב."מה קרה?" שאלה כשפתחה את הדלת מסתכלת עליי במבט מבולבל אך עם זאת גם דואג, רגליי רעדו עד שלא יכלו להחזיק את גופי ונפלתי על הרצפה הקרה "היי היי תסתכלי עליי מה קרה?" שאלה ועזרה לי לקום,
היא הושיבה אותי על הספה באיטיות מתיישבת לידי מחכה שאספר לה למה אני בוכה."הוא פשוט צרח עליי והמבט שלו לא היה של אדיר כאילו זה לא היה הוא." הוספתי כשסיימתי לספר את המקרה "זה בסדר כנראה הוא עובר תקופה לא טובה,לכל אחד יש תקופות פחות טובות" מילמלה "אני לא רוצה לחזור לבית, אני לא רוצה שהוא יביט בי עם אותו המבט" קולי רעד
"תשני אצלי היום" אמרה והמשיכה לשחק בשיערי.**נקודת מבט כללית**
אדיר ישב על הספה שראשו קבור בין שתי ידיו, הבית סביבו היה הפוך, כלים שבורים התפזרו בכל אזור בבית, הוא קם על רגליו אוחז באגרטל זכוכית ומטיח אותו על הקיר הלבן.
צלצול הטלפון הדהד בבית הריק אדיר גנח בעצבנות והרים את הטלפון מהרצפה, מסך הטלפון היה שבור כולו אך זה לא הפריע לו הוא ענה לטלפון בתקווה לשמוע את קולה הרך של קים.
"אני אצלך בעוד חמש דקות" קולו הבס והנמוך של גבריאל נשמע, גורם לאדיר להיאנח בעצבנות,
"אוקיי" מילמל בכעס.אדיר התיישב על הספה חושב על מספר מקומות בהם קים יכולה להיות, וחושב למה מלכתחילה צעק עלייה בצורה כזאת.
"אחי הבאתי פיצה" טריקת הדלת נשמעה ומיד אחריה קולו הבס של גבריאל.
"מה לעזאזל קרה כאן?" שאל כשהניח את הפיצה על השולחן
"אני פשוט בן-זונה" מילמל אדיר ממשיך להביט בריצפה המלוכלכת."היי מה יש?" קולו של גבריאל היה מעט דואג
"אני פשוט צרחתי עלייה כמו חיה" הרים אדיר את ראשו
גבריאל מיד הבין למה התכוון הריי הוא מכיר את אדיר כבר 19 שנה."תיתן לה להירגע" מילמל גבריאל
"אני הסתרתי אותך את כל הבלגן הזה ממנה כי לא רציתי שתפחד לא רציתי שתדאג או שתיהיה בסכנה" הוסיף אדיר אחרי מספר שניות של שקט "אני יודע" אמר גבריאל מהנהן בראשו."בוא אחי נצא קצת למועדון" אמר גבריאל
אדיר ידע בדיוק לאיזה מועדון הוא מתכוון ולכן הסכים לבוא איתו.שניהם נכנסו למועדון ריח של אלכוהול זיעה וסיגריות התערבב באוויר.
אנשים הקיפו את הזירה שעמדה באמצע הרחבה וחלקם ישבו על הבר.הם עלו לקומת ה-VIP לוקחים מאחת המלצריות שוט וודקה ונשענים על המעקה זכוכית מביטים בשופט שמציג את שני המתאבקים.
YOU ARE READING
הכל שייך לו
Action"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות "את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד. בין אם תרצו ובין אם לא, הכל שייך לו! מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה...