**נקודת מבט קים**
הייתי כל-כך לחוצה, לא ידעתי למי שייך הארמון אבל היה לי ניחוש.
לגבריאל
עמדתי באמצע הבית שלצידי האיש שהביא אותי לפה עמד וחיכה למישהו,
גבריאל יצא מהמעלית לבוש בטרנינג של אדידס מסמן לאיש שלצידי ללכת והתקדם אליי.
השעה הייתה כבר מאוחרת ולא ידעתי מה אני עושה פה או איך אגיע לבית.
"בואי" אמר והתקדם למעלית התהלכתי אחריו הוא לחץ על הקומה שצריך "למה הבאת אותי לפה?" שברתי את השקט ששרר "ככה" ענה "ככה זאת לא תשובה" קבעתי "למה?" הוא שאל "ככה" עניתי.
נכנסנו לאחד מהחדרים "יש פה בגדים תתקלח תתלבשי אני אחכה לך" הוא הצביע על הבגדים.
יצאתי מהמקלחת, גבריאל ישב על המיטה מתעסק בטלפון, הוא הרים את מבטו אליי מסתכל עליי במבט הקפוא שלו, הוא פצח את פיו כדי להגיד משהו ונקטע על ידי צלצול טלפון.
הוא הדליק את הטלפון עונה ויוצא מהחדר.
נאנחתי והתיישבתי על המיטה בוחנת את החדר.
"אני צריך ללכת תחכי פה, אל תחשבי על לברוח תבקשי מנינה שתכין לך לאכול." גבריאל נכנס לחדר, הוא יצא מהחדר לא נותן לי זמן לענות לו.
יצאתי מהחדר באיטיות, בודקת שהאזור ריק והתקדמתי למעלית,
פתחתי את דלת הכניסה נעצרת על ידי שומר "האדון אמר לא לתת לך ללכת" קולו דומה לשל רובוט.
גנחתי בעצבים ואמרתי בזלזול "האדון"
ישבתי על הספה בסלון מסתכלת על הטלוויזיה הגדולה, "סליחה גברתי האדון אמר לי להכין לך אוכל" אישה בגיל ה-40 לחייה אני מניחה פנתה אליי.
חייכתי אלייה "תודה, תקראי לי קים" היא חייכה בחזרה "קים, בואי אחריי אני אלווה אותך לחדר האוכל" קמתי על רגליי הולכת אחרייה.
התיישבתי על הכיסא מסתכלת על השולחן הגדול שעליו פרוסים שלל מאכלים,הנחתי על הצלחת קצת מכל הדברים שנראו טעימים והתחלתי לאכול "אולי תשבי לאכול איתי?" שאלתי את אותה האישה, "אני לא חושבת שזה מקובל בעיני האדון" מילמלה "הוא לא פה, חוץ מזה אני רוצה שתצטרפי אליי" היא התיישבה על הכיסא מחייכת אליי ולוקחת בהיסוס צלחת.
"אז מה שמך?" שאלתי "נינה" ענתה "את קרובה לאדון?" שאלה "כאילו לגבריאל? לא" עניתי היא המהמה
השיחה בינינו זרמה וגיליתי עלייה דברים מעניינים, גבריאל הציל אותה ממוות וסידר לה עבודה אצלו ויש לה שלושה ילדים.
"אולי תראי איתי סרט?" שאלתי אחרי שהציעה לי לצפות בטלוויזיה "אסור לי" מילמלה ואספה את הכלים המלוכלכים קמתי מהכיסא עוזרת לה לאסוף ולשתוף אותם, "בבקשה זה די משעמם לראות לבד" ביקשתי יפה "אני אפילו אשאל את גבריאל אם הוא ירשה אז תראי איתי?" הוספתי "אוקיי" נאנחה.
יצאתי אל השומר שהיה בכניסה "סליחה אתה יכול בבקשה לשאול את גבריאל אם נינה ואני יכולות לראות סרט?" שאלתי הוא הנהן והתקשר אל גבריאל.
"הוא מאשר לכן" ענה לאחר שהשיחה נותקה חייכתי והודתי לו.
"אני לא סובלת אותה" מילמלתי "את רצינית? למה בדיוק? היא עושה את כל הסרט!" נינה אמרה והכניסה לפיה עוד פופקורן "היא ממש מתנשאת, היא עושה את כל זה רק בשביל האינטרסים האישיים שלה, היא חושבת שהיא מעל כולם. ראית מה היא עשתה לו מקודם זה היה ממש מגעיל" הסברתי
נינה נאנחה והמשיכה לצפות בסרט.
נינה הייתה צריכה ללכת והשאירה אותי ואת הסרט לבד,
עצמתי את עיניי לאט לאט ונרדמתי...
הרגשתי זוג ידיים שסוחבות אותי ופתחתי את עיניי מעט פוגשת את פניו היפות של גבריאל, מלמלתי מספר דברים לא מובנים והנחתי את ראשי על חזהו חוזרת לישון.
פתחתי את עיניי, 'זה לא החדר שלי' חשבתי והסתובבתי נתקעתי בגוף קשה, ידיו החסונות עטפו את גופי, הסתכלתי על פניו הוא כל כך יפה עם אופי כל כך מכוער.
'את לא יכולה להגיד את זה את לא מכירה אותו' התת מודע שלי צעק
נאנחתי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו.
"תפסיקי לזוז" הוא מלמל "כבר מאוחר אני צריכה לקום" עניתי לו הוא נאנח ושיחרר את אחיזתו "לכי תשטפי פנים ותצחצחי שיניים יש מברשת חדשה בארון למעלה" הוא אמר והתרומם לישיבה המהמתי והלכתי לעשות כדבריו.
לקחתי עוד ביס מהפנקייק שמלא בשוקולד, מולי גבריאל ישב ואכל פנקייק עם מעט שוקולד "את אוכלת כמו ילדה קטנה" אמר והסתכל עליי צחקקתי "הרבה אומרים את זה" מילמלתי.
"אחי שומע" טריקת דלת חזקה חתכה את השקט
בראד נעמד מולנו מסתכל על גבריאל במבט שואל והעביר את מבטו אליי מחייך ואמר "היי" חייכתי בחזרה "היי" מילמלתי מנקה את פניי בעזרת הנייר.
"אני חושבת שאני אלך, יש לי עוד מעט עבודה, נינה תודה על האוכל היה ממש טעים" מילמלתי כשראיתי שבראד חייב לדבר עם גבריאל.
יצאתי מביתו במהירות והתחלתי לרוץ לבית שלי.
כבר מלאאאא זמן שלא העלתי פרק ואני ממש מצטערת.
שבת שלום!❤️💖
YOU ARE READING
הכל שייך לו
Action"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות "את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד. בין אם תרצו ובין אם לא, הכל שייך לו! מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה...
