אז יש את קאל, זמר בן עשרים ושלוש (באופן פיזי, באופן נפשי הוא בין בן אחת עשרה לבין בן עשרה מיליארד) בגלל שרשרת מזעזעת של מקר מזל רע שהתחילה בלידה שלו המקום היחידי שמסכים לשכור אותו זה מועדון לילה מפוקפק עם מנהל שנראה בן תשע עשרה בשם אליוט.
מסתבר שאל...
נקודת מבט של קאל: ΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩΩ אני עומד בכניסה למועדון בהיסוס, למרות השמש הקופחת על גבי אני מרגיש צמרמורת. משהו לא בסדר במקום הזה, השלט על הכניסה אומר שפתוח אבל בפנים שקט ולא יוצא מהחלונות אור. אני לא בטוח אם להכנס או לא יש למקום הזה תחושה לא נעימה אבל בסופו של דבר אני נכנס זה לא שיש לי משהו עדיף יותר לעשות.
בתוך המועדון היו אנשים מה שמאוד מפתיע אותי כי ובכן זה מועדון. זה נראה היה כשילוב של בר ושל בית קפה, היה בגב של המבנה בר עשוי עץ ובפינות היו שולחנות יצא אור מהחלונות וראו את הבחוץ למרות שמבחוץ לא ראו את הבפנים. מלצר שעבר לידי חייך אלי מה שרק הגביר את העצבנות שלי לרוע המזל, הרגשתי את הגיטרה שלי נמשכת ומשכתי אותה בחזרה ברוב טיפשותי, גורם על הדרך לחולצה של מי שהגיטרה נתקעה בו להקרע, הוא נעץ בי מבט שגרם לי להאמין, שעדיף לי לקחת את החיים שלי בעצמי כי זה יכאב פחות ממה שהוא מתכנן ואם זה לא הספיק בשביל להרתיע אותי, אז כנראה זה שהוא נראה היה כמו חבר כנופייה מהסרטים, האלו השריריים עם ערימות הקעקועים והסנטר שבאמת עדיף שיהיה עליו זקן. "אופס... אני מצטע-" אמרתי רגע לפני שהוא תפס אותי בצווארון והרים אותי, קוטע את המילים "אתה קרעת את החולצה שלי פרחח קטן ומטופש" הוא אמר בקול נמוך "אני אקרע את הראש שלך כתשלום" עיניו החומות הבזיקו לרגע באדום, תעתוע של האור? זה מעניין, אולי מישהו עם חולצה אדומה עבר לידי? הדם אדום בגלל ברזל? הוא הרגע אמר שהוא מתכוון לקרוע לי את הראש ואני חושב על העיניים שלו? לקח לי זמן לעכל את שהוא אמר ובזמן הזה כמה אנשים סביבנו גיחכו והתחילו להתערב על כמה זמן יקח לנקות את הדם שלי מרצפת העץ. השיחה שלהם העלתה בי בחילה, נראה שהם היו רגילים כבר שזה קורה, לא פיקפקתי בהחלטה שלי להכנס אבל באמת שהייתי צריך להמנע מלהתקע בו"אני מצטער שנתקעתי בך אבל אתה לא קצת.... מגזים?" שאלתי והרמתי ידיים בשביל להראות שלא התכוונתי לכלום. פתאום מישהו מכיוון הבר צחק כאילו סיפרתי בדיחה ממש מוצלחת, גם אני וגם גוש השרירים סובבנו את הראש והסתכלנו. מאחורי הבר עמד בחור, היה לו שיער חום קצר יחסית וגלי, היה לו עור שזוף והוא היה לבוש בחולצה לבנה ארוכה וווסט שחור נראה שהוא היה הברמן והוא נראה בן עשרים. העובדה שהוא צחק ממש עיצבנה כנראה את גוש השרירים ששהחזיק אותי אז הוא נעץ בו מבט מצמרר, לא נראה שהברמן הושפע "אל תתערב הוא צריך לשלם" הבחור אמר בטון מאיים. הברמן גיחך "הו?" הוא אמר "מצטער לבאס אבל לרוע מזלך הוא אחד מהעובדים שלי אז אשמח שתשחרר אותו" הוא חייך אל מי שהחזיק אותי. רגע, עובדים שלו? הבחור לא נראה מעבר גיל עשרים! שמעתי שההתערבויות של האנשים סביבנו השתנו, בהתחלה הן היו כמה זמן אני אדמם ועכשיו הן היו כמה עצמות שבורות יהיו למי שהחזיק אותי. לא הבנתי על מה הם מדברים, הם ראו כמה שרירים יש לבחור? הוא כנראה יכול לשבור את הברמן לשתי חתיכות!התכוונתי לומר משהו ולעצור את הברמן מלהפגע אבל הוא חייך אלי וקרץ, זה גרם לגוש השרירים להתעצבן באופן סופי ולהפיל אותי. נחתתי עם התחת ישר על הרצפה לא ממש בחינניות ודי בכאב, הגוש שרירים התחיל ללכת לכיוון הברמן, התכוונתי לעצור אותו ולעזור לברמן אבל הייתי חייב לבדוק אם הגיטרה שלי נפגעה. במעט הזמן שלקח לי לפתוח את התיק, להסתכל על הגיטרה, ולבדוק אותה שמעתי שתי צעקות כאב שגרמו לי להרים את הראש וכל מה שראיתי היה את הברמן יושב על כיסא על יד הבר ואת הבחור שאיים עליו שוכב על הרצפה מייבב ומערסל את יד ימין שלו. הברמן נופף לי בנחמדות וסימן לי להתקרב אליו בזמן ששני בחורים פינו את ההוא עם היד השבורה "אתה קאל נכון?" הוא שאל עם טון נחמד שהתאים לו. פתאום קלטתי שהעיניים שלו משונות, אחת ירוקה זוהרת כאילו היא רדיואקטיבית והשנייה סגולה אדומה "אמ.. כן" עניתי לו והשתדלתי לא לנעוץ בו מבט "אני אליוט בעל המועדון ומי ששכר אותך" הוא שלף בקבוק של משקה חריף כלשהו, מעולם לא הייתי טוב בדברים האלו ומזג לעצמו "רוצה קצת?" הוא שאל ונתן לי כוס אך הנדתי בראשי כבר עכשיו לא הרגשתי טוב "אוקיי אז סייק אמר לך כבר את כל הדברים החשובים נכון?" הוא שאל חשבתי על זה רגע "סייק זה הבחור הכהה עם הגלח השיער השחור והעיניים הזהובות?" הוא הינהן ''בעיקרון הוא אמר שלבר הזה באים המון אנשים מכל מיני מקומות ותמיד לזכור מאיזו דלת נכנסת" הסתכלתי עליו בבלבול, לא ממש הבנתי למה לטרוח לזכור מאיזו דלת נכנסת אם יש כמה יציאות אחרי הכל כל היציאות הן לאותו המקום בערך אליוט חייך "טוב זה הכי חשוב כמובן, אתה לא רוצה לגמור בטריטוריה לא מוכרת, אבל אני מניח שאתה יודע את זה אחרי הכל אתה סירנה לא?" הסתכלתי עליו עוד יותר מבולבל "אה איזה מרתק! אתה סירנה שאיבד את הזיכרון! או שאולי מעולם לא ידעת? אבל איך לא יכולת לראות את הדם הירוק?" הוא אמר ושאל בהתלהבות ההזזתי את ראשי הצידה בשאלה "אמ... סירנה? אתה מתכוון לבנות ים? או אולי לציפורים האנושיות?" אליוט, שבדיוק לקח שלוק מהכוס שלו כששאלתי נחנק וזה יצא לו מהאף הוא צחק בזמן שאמר "אאווץ׳ כואב כואב" והחזיק את האף שלו. הבנתי פתאום שאני עומד והתיישבתי על כיסא לידו הוא לקח נשימה עמוקה "אני מכיר סירנה שתהרוג אותך רק בגלל שהזכרת את בני הים, את הגרסה של הציפורים זה עוד מובן יחסית כי לחזקים ביותר יש משהו דמוי כנפיים, אבל הבנות ים זה כאילו הם מאותו הזן אפשר לומר אבל זה כמו לומר שאריה וזאב הם מאותו הזן כי שניהם בעלי חיים" אה כי זה מסביר הכל! "אז בעצם אתה אומר שאני סירנה? אבל... זה מהמיתוסים?" שאלתי כבר לא כל כך מבולבל אבל אני חושב שזה בגלל שהגעתי לסף הבלבול שאני יכול להגיע אליו. אליוט הסתכל עלי מופתע "אתה באמת לא רואה? או וואו האיבוד זיכרון ההוא ממש השפיע עליך, למרות שנראה לי שזה יותר מחיקה מאשר איבוד... בכל מקרה! זה אפילו מומחק לך את ראיית האמת!" הוא הניח את הכוס על הבר וישב במשך כמה שניות לפני שפנה אלי "טוב יש שיטה להחזיר את זה. אל תזוז רגע" הוא אמר וףתפס את הראש שלי מושך אותי לנשיקה. לא איזו נשיקה תמימה של הצמדת שפתיים, אלא ממש עם רוק והכל ואז באותה ההפתעה שהוא התחיל הוא הפסיק "מה..." אמרתי והנחתי ידיים על העיניים שלי מותש. אליוט צחק והרמתי את ראשי אליו מה גרם לי באופן כמעט מוחלט לשכוח מהנשיקה. המראה של אליוט השתנה כמעט לחלוטין, מתחת לעיניים שלו היו שני קווים שחורים, העור שלו הפך לאדום והחלק הלבן בעין שלו נהפך לשחור ונראה כאילו הוא סדק את העור סביב העין וזרם אליו.היו לו שתי כנפי מלאך ירוקות אחת בכתף והשנייה קרובה למותן, בשביל לייצב את הגוף בזמן תעופה כנראה היו לו עוד זוג כנפיים סגולות אדומות כמו העיניים שלו שהיו במקומות מקבילים לכנפיים הירוקות. "מה היה לך בפה?" מלמלתי ועצמתי עיניים מחדש הוא הניח לי יד על הכתף ונרתעתי אחרי שנייה כשנזכרתי בנשיקה וקיוויתי שלא ימשוך אותי לעוד נשיקה, הוא צחק כנראה מה גובה שלי "אל תדאג קאל! אתה לא מהסוג שאני אוהב!" אני לא בטוח אם לקחת את זה כמחמאה "לא היה לי כלום בפה פשוט פתחתי את הראייה שלך לעולם האמיתי" לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי להרגיע את הכאב ראש שלי "אז מה אתה? אתה בטוח לא אנושי ואם אתה אומר שאני סירנה אז אתה בטח שד או משהו" הסתכלתי על האנשים שסביבי היה שד ממש כמו הציורים של שדים מגיהינום, חד קרן שמן לבן אחד עם רעמה זהובה שאסופה בגולגול, שלושה אנשי זאב אפורים שאכלו פנקייקים טבועים במייל ואנושי ששתה קפה ועבד במחשב. אליוט שתק לרגע "איך אני יכול להסביר את זה... אני בערך מה שאתה קורה לו שד אבל אין כזה דבר מלאכים או שדים או אלוהים, אה רגע מלאכים כן יש אבל זה לא קשור, טכנית זה פשוט הגדרות חסרות משמעות, באותה המידה אני אליוט" הוא אמר גורם לכאב ראש שלי להתחזק עד לרמה נוראית שבה לא יכולתי אפילו לחשוב כראוי "אוקיי... אני לא יכול להמשיך להקשיב... כואב לי הראש..." אמרתי ואני לא מבין איך כי הרגשתי כאילו הגוף שלי לא עבד. אליוט חייך בהקלה "אוקיי! בוא אחרי קאל! נלך לחדר צוות ונדאג לך לעזרה!" הוא אמר בשמחה וקפץ מהכיסא ניסיתי לקום אחריו אך הראייה שלי החשיכה וקרסתי על הרצפה.
כן, אחלה של יום ראשון בעבודה החדשה. θθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθθ
אז פרק ראשון שתיקנתי, לא שיניתי את מה שקרה אבל הוספתי פרטים וסידרתי דברים שעיצבנו אותי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
