סירנות בלי כנפיים (לא מתוכנן להמשיך)

עובד חדש? יותר כמו נטל חדש

נקודת מבט אליוט:
おはよおはおおはよおはよおはよおはよ
היום התחיל די טוב. היה אמור להגיע הזמר החדש ובדיוק הגיע המלאי החדש, אז כמובן שהכל היה חייב להתדרדר הא? איזה כיפי.
כשיצאתי מהמחסן ראיתי מישהו חיוור עם שיער כחול אסוף בקוקו ותיק גיטרה על גבו הנחתי שהוא הזמר החדש, הבעיה הקטנה הייתה המוצץ דם שהחזיק אותו מהצווארון.
נראה היה שלזמר החדש לא הייתה שום כוונה רעה, המוצץ דם איים שהוא יקרע אותו (כמובן) ציפיתי שהזמר, קוראים לו קאל נראה לי יהיה מפוחד מכדי לדבר אבל נראה שהוא שובר את כל הציפיות.

"אתה לא קצת... מגזים?" הוא אמר בקול מהוסס. צחקתי מהשאלה שלו, מגזים? בשם האלים הוא צריך ללמוד איך מתנהלים עם ערפדים. שניהם סובבו אלי את הראש הערפד הסתכל עלי באיום וקאל הסתכל עלי בשאלה "אל תתערב" אמר הערפד באיום "הוא צריך לשלם" חייכתי אל הערפד "הו?" אמרתי "מצטער לבאס אבל לרוע מזלך אחד מהעובדים שלי אז אני אשמח שתשחרר אותו" שמעתי כמה גיחוכים מצד הצופים "הבוס מתחיל לכעוס. הלך על הערפד" ביל החד קרן אמר וצחק.

נראה שהערפד מתחיל להתעצבן חייכתי וקרצתי אל קאל שנראה היה עוד יותר מבולבל הערפד הפיל אותו והתחיל להתקדם לכיווני. קאל הסתכל עלי כאילו אם כדאי לו ללכת ולנסות לעצור את הערפד, המחשבה על זה גרמה לי לצחוק, אבל במקום לעשות את זה הוא בדק מה מצב הגיטרה שלו, זה הזכיר לי מישהו... הערפד המשיך להתקרב אלי בקצב איטי שניסה להיות מאיים אבל בעיקר שיעשע אותי.

קפצתי מעל הבר משתמש ביד אחת בכדי לייצב את עצמי והערפד ניסה להכות אותי כשהייתי באוויר, אם הייתי יצור אחר יש סיכוי שהייתי נפגע אבל אני הייתי אני.
תפסתי לו את היד ומעכתי אותה, מרסק לערפד את העצמות וגורם לו לצעוק בכאב, בעטתי לו בכתף והפלתי אותו לרצפה התיישבתי על הכיסא הגבוה מאחורי.

ככה מתמודדים עם ערפדים.

נופפתי לקאל בחיוך וסימנתי לו להתקרב "אתה קאל נכון?" שאלתי והסתכלתי עליו, מקרוב הוא נראה מוזר לעור החיוור שלו היה גוון כחלחל כסוף והעיניים שלו היו אפורות כהות.

נראה היה שהפנים שלי ריתקו אותו כי היה לו קשה להסיט ממני מבט, אני לא שופט אותו אחרי הכל אני מושלם.
"אמ... כן" הוא אמר הקול שלו היה מהוסס אבל היה אפשר לשמוע אפילו בדיבור שלו מעט מנגינה "אני אליוט" הצגתי את עצמי "בעל המועדון ומי ששכר אותך" שלפתי בקבוק ממאחורי הבר והצעתי לו. הוא סירב ונראה טיפה כאילו הוא לא הרגיש טוב.

"אוקיי אז סייק כבר אמר לך את כל הדברים החשובים?" שאלתי בהנחה שלא, כיוון שסייק לא היה היצור הדברן והמסביר ביותר "סייק זה האחד עם השיער השחור והגלח?" הוא שאל והנהנתי התשובה לוגם מהמשקה שלי "בעיקרון הוא אמר שלבר הזה באים המון אנשים מכל מיני מקומות ושתמיד לזכור מאיזו דלת נכנסת" הוא נראה מבולבל הוא הצחיק אותי וחייכתי "טוב זה הכי חשוב כמובן אבל אני מניח שאתה יודע את זה אחרי הכל אתה סירנה לא?" שאלתי וההבעה על פניו גרמה לי לחשוב שאולי, אולי הוא לא ידע..
"איזה מרתק! סירנה מקולל שאיבד את הזיכרון!" אמרתי בהתלהבות ולקחתי שלוק, מה שלא הייתי צריך לעשות "אמ... סירנה? אתה מתכוון לבת ים?" הרגשתי את המשקה עולה לי לאף כשצחקתי, זה כאב כמו לטפס  מגיהינום אבל לא יכולתי להתאפק כשדימיינתי את התגובה של רוזי על השאלה שלו.
נראה שהוא הבין כמה מטופש הוא נראה כשהוא סתם עומד שם והוא התיישב לצידי.
לקחתי נשימה עמוקה בשביל להרגע ואמרתי "אני מכיר סירנה שתהרוג אותך על זה שרק הזכרת את בני הים. זה כאילו הם מאותו הזן אפשר לומר אבל זה כמו אריה וזאב שניהם בעלי חיים" הוא נראה מבולבל ויכולתי לדמיין מה הוא חושב.