לאהוב ללא תנאי

ההלויה

״סהר לירון אביגיל באו תרדו צריך ללכת ״ אמא קראה לנו בדמעות אני כל כך לא מאמינה שזה קרה שהוא מת , הוא היה הדבר הכי יקר לי הוא היה איתי בכל מצב בכל רגע ״אמא אל תבכי בבקשה קשה לכולנו לירון מתקרב אלייה בדמעות״ הם כבר בני 17 הזמן עבר כלכך מהר אני זוכרת כאילו הם רק נולדו והוא לקח אותם אליו בידיים ״ אמא התחילה לדבר לעצמה

אנחנו צועדים אל בית העלמין בדמעות ובכאב אני מחבקת את אמא מהצד ולירון וסהר הולכים חבוקים , איך איך אני ימשיך מכאן הלאה בלעדייו הוא היה העוגן שלי בימים קשים אמא הלכה אל סבתא שלי שגם היא מנופחת בעייניים מדמעות ״אמא״ היא חיבקה אותה חזק ״אני לא מבינה איך הוא הלך לנו וככה בבום קשה קשה לי כל כך ״ היא אמרה בוכה ומרוסקת גם תומר הגיעה עם אשתו רוני ושני ילדייו מאור ואופיר הוא בא וחיבק את אמא וגם אצלו הדמעות היו על הפנים , ״אני זוכר את היום ההוא שהוא מצא אותי במסעדה אחרי שחטפו אותי שהוא נלחם שאני יחזור שאני יבוא אלייך הוא לא וויתר אז עכשיו הוא כן ויתר ״ תומר אמר לאמא
הרב הגיעה מתחיל את הקדיש כולם עונים אמן מתי שצריך אנאל הגיעה מחבקת את אמא וטוהר מאחוריי מחבקת אותי ״אני לא מאמינה שככה הוא הלך אני זוכרת את הריבים שהיו לנו רק בגלל שהוא לא רצה שנצא לבלות ״ אנאל אומרת לאמא אחריה גם דניאל ולין הגיעו עם הילדים שלהם בני ה 15 -12ו 8
״אני כל כך מצטער נוני שלי ״ דניאל אמר לה מחבק את אמא מכנה אותה בכינוי שלה מאז שהיו ילדים .
״אמא איפה אבא,הוא לא היה אמור לחזור היום ״ לירון שואל את אמא וכנירא היא שחכה ״ שכחתי מרועי מרוב הכאב שהיה לי בלב״  ״אני לא יודעת אהוב שלי , הוא היה אמור לחזור היום מנויורק , כנירא המטוס שלו מאחר ״
דוד תומר התחיל לדבר

״איך איך אני יכול לדבר עלייך בלשון עבר אני לא מסוגל זה קשה לי איך נתת למחלה הארורה הזאת לנצח אותך כולנו כולנו ידענו שזה עניין של זמן עד שאתה תתן לה לנצח אבל כייונו בכל ליבנו שתלחם ולא תפסיד שלא תתן לנו להיות עם הכאב אבא כל כך כל כך קשה לי להאמין שלא תהיה פה עוד .. קשה לי אבא קשה לי תכוון אותי תראה לי את הדרך הנכונה לצעוד בה כדאי שלא אפול שאתה לא נמצא פה ״
הרב המשיך לנאום את דברי הקדיש שלו שוב ״ואז אבא הופיע
רונן היקר שלנו , לכתך הכתה בנו ממש חזק הדמעות חונקות את כולנו המילים קשות מנשוא , כמו שתומר אמר קשה לדבר עלייך בזמן עבר , איך נתת למחלה הארורה לנצח , אבל איך אומרים חשבונות שמים ומי אנחנו שנתעסק איתו ! ועכשיו אני מבטיח לך בתור החתן שלך בתור איך תמיד הייתה קורא לי בן שני שלך , לשמור על כל ילדייך על כל נכדייך על הבת אהובה שהסכמת לי לשאת לאישה לפני 17 שנה ,אני מבטיח לך כל עוד
אני בחיים אשמור והאגן כל כולם בגופי יהי זכרה ברוך רונן היקר חמי אהוב
הוא ירד מהבמה הקטנה מתקדם לכיוננו ״אבא ״רצנו לחבק אותו החיבור שלנו איתו כל כך מושלם ״ היית מדהים״ אמא אמרה לו מנגבת את הדמעות שלה הוא רכן לעברה מנשק אותה במצח

השבעה התחילה והיה ממש קשה רוב הזמן הייתי בחדר , הם צחקו אבל הרוב בכו כל הזמן הבית היה מלא באנשים שבאו והלכו ניחמו והכל ..ירדתי למטה שומעת
צעקות ״ תודה על הניחומים אבל הוא לא היה רוצה שתהיו פה ״ אני שומעת את אבא אומר לאנשים אני יורדת ורואה אנשים עם קעקוע כמו של ליאור ״אבא אני חושבת שסבא לא היה רוצה את המלחמה הזאת עכשיו הם באו רק לנחם ״ הסתכלתי עליו במבט מתחנן ממש לא באלי ריבים ״טוב תיכנסו,רק בגללה 10 דק אתם הולכים״ הוא אמר להם ואז שמעתי ״בוא ליאור 10 דק אנחנו הולכים ״  אמר כנירא אבא שלו הוא נכנס מביט בי בהתחלה במבט של כאב ואז שוב המבט של שנאה ״ משהו לשתות ״ שאלתי והם אמרו ״לא ותודה ״ יצאתי לחצר מביטה לשמיים ״סבא אני לא יכולה זה אסור הוא פה איך אני יכולה להלחם על בן אדם שכל המשפחה שלי שונאת אותו ועם הם ידעו על זה בכלל יסגרו אותי באזיקים בבית ״
אמרתי מתחילה לדמוע קצת ״מי יסגור אותך באזיקים ולמה ?״ שמעתי את הקול שהתגעגעתי אלייו כל כך עצמתי את עיניי בכאב ״ לא משהו שאמור לעניין אותך ״ אמרתי מנסה כמה שיותר להכאיב לו כדאי שיתרחק
״תנסי להיות כלבה אני יכול להיות יותר גרוע ממך ״ הוא אמר בקול שטני שמשום מה העביר בי צמרמורת
״אסור לנו לדבר ולהתקרב אחד לשני אז בבקשה ליאור תתרחק ממני אני לא רוצה בלאגן עם המשפחה שלי ולא עם שלך ״ הוא התקרב אליי וכל שהתקרב אני התרחקתי עד שהגעתי לחומה של החצר הוא התקרב אליי לאט לאט
ואני מרגישה את הלב שלי פועם את השפתיים שלי שמבקשות שינשק אותם ״ גוליי ״ שמעתי את אחי לירון קורא לי ״ נו איפה היא ״ שמעתי את סהר ״ אני לא יודע בוא נתקשר אלייה״ אור אמר ובשנייה השפתיים שלו הוטחו בשלי הצעקות והכל מסביב של החיפוש לא הזיזו לו לא רציתי שיפסיק אבל הייתי חייבת העפתי אותו ממני ובאתי לרוץ ״ אולי לא נהיה ביחד אבל את לא תהיי של אף אחד אחר ״ הוא אמר מנשק את ראשי והולך ואחרי כמה דק ,לירון סהר ואור מופעים ״מזה איפה הלכת ״
לירון שואל מחבק אותי ,״משפחת אברג'יל פה ואבא ביקש שנשגיח עלייך ״ סהר אומר מחבק אותי גם הוא
רק עם הם היו יודעים שאני מזמן מזמן תקועה עם מישהו ממשפחת אברג'יל

2 פרקייים 🤪🤪