לאהוב ללא תנאי

להמשיך הלאה

שתקתי כי לא רציתי לספר ללירון שום מילה ,וגם התפללתי שטוהר לא תוציא שום מילה מהפה שלה עכשיו , הוא בחן אותי ואותה שוב במבט שמחכה לתשובה שלו , הסתכלתי עלייה והיא עליי ״לא אין לי מושג על מה אתה מדבר וגם אחותך לא קשורה לשום דבר איתו ״ טוהר אמר ואני הרגשתי הקלה ״את זה עוד נירא ,טוהר תצאי ״ הוא ביקש ממנה ואני קיוויתי בכל ליבי שהיא לא תצא החוצה ״דיי לירון שחרר ממנה היא בבית חולים מה אתה רוצה עוד להוסיף לה , מה אתה רוצה שהיא תתעלף לנו שוב ,שחררר !!״ היא אמרה תוך כדאי שהיא דוחפת אותו החוצה ״זה לא נגמר פה !״ אמר ויצא עצבניי ״ הוא רץ אחרייך כשליאור משך אותך ביד ביחד איתך,והוא זה שהביא אותך לפה  ״ עוד לא הספקתי לשאול וטוהר ענתה לי על הכל ״אז זה אומר שהוא שמע הכל , זהו אני הולכת להיות בהסגר ״
הרגשתי עצובה וכאובה  ממש טוהר חיבקה אותי ומלמלת ״שהכל בסוף יהיה בסדר ״

השתחררתי מהבית חולים ולירון לא הפסיק לשלוח לי
מבטים נכנסנו לבית ״ילדה שלייי ״ אבא שלי קראה לי
ואני רצתי לחבק אותו ״איך את מרגישה גולי ״
הרגשתי את המבטים של לירון עליי ״ יותר טוב ״
אמרתי והרגשתי דמעות יורדות לי על העייניים
״מה זה למה את בוכה״ הוא שאל ואני חיבקתי אותו
יותר חזק ״אני מצטערת אבא כל כך מצטערת ״ אמרתי
ורצתי למעלה לחדר נעלתי את החדר ולא הפסקתי לבכות
הדמעות שלי ירדו כמו מיים שמעתי דפיקות בדלת אבל לא פתחתי אבל הדפיקות לא הפסיקו פתחתי בלב ברירה
ובדלת עמד ליאון ״ תגידי מה את משוגעת חשבתי להכנס מהחלון כבר ״ עמדתי המומה כמה דק בשוק ליאון עזב אותי לפני כמה חודשיים לעבודה בחול עם ההורים שלו הינו חברים מהגן למרות שבהתחלה לירון וסהר לא קיבלו אותו כל כך
״מנייאקקק ״ נפלתי לתוך הזרועות שלו ויותר התפרקתי
״נו ספרי למה הפרינססה שלי בוכה ולא מוכנה להכניס אף אחד לחדר שלה אפילו אמא שלך דואגת ״
אני לא רוצה להדאיג את אמא שלי ועוד שהיא בהריון
אבל כל כך קשה לי !! סיפרתי לו את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף ״ אסווררר לך להתקרב אלייו הוא מסוכן כל המשפחה שלו מסוכנת הם יהרגו אותך יום אחד אסור להתעסק איתם ״ לא ציפיתי לתגובה אחרת ממנו אבל מה אני יגיד הוא צודק כולם צודקים רק הלב שלי טועה , למרות שסבא אמר לי ללכת עם הלב וגם כשהייתי ילדה הוא תמיד היה אומר לי הלב אף פעם לא טועה הוא פשוט לא חושב כמו הראש
כאב לי אבל הבנתי שאני חייבת להמשיך הלאה לשכוח אותו כי אף אחד לא יתן לי לצאת איתו בשלום או בכלל
״אתה צודק אבל עדיין כואב לי מה אני יכולה לעשות
בשביל לשכוח אותו ״ הוא חשב כמה דק ״לא לון אני לא באה איתך לחול ״ אמרתי והוא צחק כי ידע שאני ידע מה הוא חושב ״ טוב אז נעבור בצפר ״ הוא אמר ואני הבטתי בו בהלם ״אין לך דברים יותר חכמים להגיד חוץ מזה ״
אמרתי מנקה את הפנים שלי מהדמעות ״שתמצא משהו תגיד לי אני הולכת להתקלח״ נכנסתי למקלחת שוטפת את עצמי מהיום הזה יודעת וחושבת שאני יודעת שצריכה להתחיל לשכוח אותו ״תצאי כבר את מלחיצה אותי ״ ליאון אמר אחרי שהתעכבתי יותר מ45 דק במקלחת
״אני יוצאת אני יוצאת ״ אמרתי מנגבת את עצמי ומתלבשת בפיגמה ״ליאון כרגע אני הולכת לישון
שהיה לך רעיון יותר טוב ונורמאלי דבר איתי לילה טוב שיהיה לך ״ אמרתי נכנסת למיטה ״ניראלךךךך אני נשאר לישון איתך כפיות ואני יעזור לך לשכוח את המנייאק הזה ״ נרדמנו כפיות

קמתי שהיד של ליאון בתוך הפנים שליי ״תזיז את הידיים ממני ״אמרתי וגילגלתי אותו לריצפה ״את עוד תשלמי על זה הוא אמר ״ ואני רצתי לשירותים נקרעת מצחוק ״לא נורא פעם הבאה תלמד לישון נוראמלי ״  אמרתי מתלבשת חולצת בית ספר אדומה גינס כחול בהיר ונעלי וואנס לבנות יצאתי מהשירותים וליאון עמד עצבני נתתי לו נשיקה בלחי ודחפתי אותו לשירותים שיתלבש
אחרי 10 דק הוא יצא לבוש בג'ינס שחור וחולצה בית ספר לבנה רגע מההה ״מה אתה חוזר אליינו ? ״
״כן״ אמר ״יששש ״ קפצתי עליו מאושר אולי הוא מצא פיתרון בכל זאת
פתרון שיגרום לי להמשיך הלאה רחוק ממנו
רחוק מליאור
רחוק מאהוב שלעולם לא יהיה שלי
רחוק מהכל
מצטערת סבא מצטערת שאני לא הולכת  עם הלב :/