ליבו נדם

835 56 13
                                    

מנוקדת פרק קודם
״אתה בן זונה פשוט בן זונה עכשיו אתה מת ״ לירון נכנס צועק ״לא לירון תעצור בבקשה תעצור ״ אביגיל צעקה לו אבל זה כבר היה יותר מייד מאוחר כי הוא חטף את הרובה מתומר וירה ירה באבא שלי

נוקדת מבט אביגיל
ליאור עמד דום ולא זז הוא ראה את אבא שלו נופל על הרצפה שכדור נמצא בתוך הבטן שלו זה כאילו הוא נכנס למין סטסרס כזה ״מאור בבקשה קום מאור בבקשה אל תמות אבא תומר תעשו משהו בבקשה תצילו אותו ״ צרחתי בדמעות בכל התקופה הזאת טיפלתי במאור
מסתבר שגילו לו את המחלה והוא רצה שאני ילך אבל לא יכולתי לא יכולתי להשאיר אותו ככה ״אני לא מבין למה את מצילה אותו עכשיו הוא חטף אותך ״ לירון אמר עצבני ״כי הוא חולה לירון יש לו סרטן הוא לא פגע בי בכלל אני נשארתי פה כי רציתי לעזור לו זה לא אשמתו אני מצטערת שדאגתם לי אבל היה קשה לי לעזוב אותו ככה לבד ״ אמרתי וליאור הביט במבט שלא הצלחתי להבין ״התקשרתי לאמבולנס הם בדרך ״ אבא שלי אמר ״תומר בבקשה קח את לירון הבית ,אביגיל לכי גם את ״
אבא שלי אמר אבל לא ״אבא אין מצב אני באה איתכם אני לא נותנת לכם ללכת בלעדיי ״ אמרתי נחושה בדעתי
״אביגיל את לא הייתי בבית במשך 3 חודשיים אמא טוהר  ואנאל מטורפת מדאגה , אז את עכשיו תלכי הבית תתקלחי תנוחי קצת ואז תבואי אנחנו ניסע לבית חולים ,ואין פה שאלה של כן ולא את מבינה ״ אבא שלי אמר והוא נשמע עצבני ״אביגיל לכי הבית אנחנו נדבר כבר אחר כך״ הוא אמר ובידוק נכנסו הפארמידקים ולקחו את אבא של ליאור , ליאור יצא אחריו ללא שום מילה נוספת וגם אבא הלך איתו ״ בואי אביגיל אנחנו הולכים ״ תומר אמר תפס לי את היד והתקדמנו לבחוץ נוסעים הבית
**********************************
עמדתי בפתח של הדלת של הבית פחדתי להכנס כי עם יספרו להם שנשארתי שם מרצון הם יצעקו והתעצבנו
אני לא יודעת מה לעשות ״בואי קטנה בואי כנסי אני איתך אל תדאגי לא יקרה לך כלום ״ לירון אמר תופס לי את היד תומר פתח את הדלת כולם הביטו בי ובטן שלי שגדלה ״ילדדדה שליייי ילדדהה שלייי ״ אמא רצה מחבקת אותי ״כמה דאגתי לך כמה פחדתי שיקרה לך משהו דמעות לא עצרו לרגע עד עכשיו עד שפתחת את הדלת את כאן ילדה שליי ״ היא המשיכה לחבק אותי ואז מלטפת את פניי ״ אני מקווה שהוא קיבל את העונש הראוי לו ״ אמא שלי אמרה כועסת ״אמא בואי שבי אביגיל צריכה לדבר איתך ״ לירון אמר ונכנסו לסלון
״חיייים שלייייי ״ טוהר ירדה במהירות במדרגות
״את פה את פה אמאאא היא פההה, את בסדר לא קרה לך כלום ??״ טוהר התחילה עם השאלות שלה ״תשבו היא תסביר לכם רק תקראו לסער כדאי שלא יהיה לנו עוד עצירות ״סער רד למטה בבקשה ״ לירון צעק לו והוא ירק במהירות כי הוא ידע שלירון בא עם אבא לחלץ אותי ״גוליייי״ הוא צעק רץ מחבק אותיייי ״את לא מבינה כמה דאגנו לך ״ הוא בא להמשיך אבל לירון עצר אותו ״לאביגיל יש משהו לספר לכם ,אז שבו בבקשה ״ ותהיו בשקט ״ פחדתי לא ידעתי מה תהיה התגובה שלהם ״אני בסדר גמור לא קרה לי כלום הוא אפילו לא פגע בי בכלל הוא התייחס אליי דווקא מאוד יפה ״ הם היו קצת בשוק ״אז למה הבן זונה הזה לא שיחרר אותך הבית ״ סער שאל עצבני ״ הוא דווקא כן שיחרר אותי הבית אבל אני זאת שלא רציתי ללכת ״ המבט של אמא הפך לכועס וכך גם של כל השאר ״ תגידי לי את מטורפת את מבינה כמה זמן הייתי שם 3 חודשיים בלי שום חדשות ממך בלי כלום אנחנו כבר חשבנו הכי גרוע ואת היית שם ויכולת לחזור אבל לא חזרת זה נשמע לך נורמאלי ??? כי לי ממש לא !״ אמא אמרה רותחת ״אמא הוא חולה יש לו את המחלה ולא יכולתי להשאיר אותו ככה זה הרג אותי״
אמרתי אבל עדיין כולם כעסו ״ אני ממש לא מאמינה עלייך אביגיל שעשית את זה כולם דאגו לך פה כמו מטורפים בזמן שיכולת לחזור ועשית משהו אחר ,באמת שאין לי מה להגיד יותר ״ אמא אמרה הלכה לחדר שלה ואחריה גם סער טוהר שנשארה המומה בסלון ולירון שרק חיבק אותי ״ את לא חשבת על אף אחד פה חוץ מעל עצמך אביגיל וזה ממש מגעיל !! כי אני אני זאת שראיתי אותך נחטפת את מבינה את זה ב בכלל!! טוהר אמרה כועסת והלכה לחדר של סער ״אני עולה להתקלח״ אמרתי ללירון ועליתי לחדר שלי שומעת את אמא שלי בוכה אבל לא יכולתי לעשות כלום כי היא גם ככה כועסת עליי , נכנסתי לחדר שלי ראיתי את הבגדים של ליאור על המיטה ונזכרתי שגם איתו תגיע שיחה , הכנתי בגדים נכנסתי למקלחת מתקלחת מהר יוצאת מתלבשת נכנסת מתחת לשמיכה והולכת לישון

נקודת מבט ליאור
אני לא מאמין שהיא עשתה את זה אני לא מאמין פאקיינג 3 חודשיים אנחנו דואגים לה כמו מפגרים והיא יושבת איתו שם ונשארת איתו למרות שאם רצתה היא הייתה יכולה ללכת לבית אבל לא , היא נשארה איתו שם !!
״סעמקקקק ״ אמרתי עצבני ורועי הרגיעה אותי ״ הכל טוב ליאור ככה זאת אביגיל שלי יש לה לב רחמן מיידי היא תמיד ככה וזה מה שאני שמח בזה , אני לא שמח בזה שהיא לא דיברה איתנו למרות שהיא הייתה יכולה , אבל היא הבינה את הבדידות של אבא שלך ושאף אחד לא איתו ״ רועי אמר והוא צודק אבל אני קצת קשה לי לקבל את זה ״מי פה למאור אברג'יל ״ הרופא יצא מהחדר שלו
״אנחנו״ אמרתי ורועי נעמד לידיי ״הצלחנו להוציא את הכדור הוא לא פגע במקום מסוכן , אבל מה שכן הוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן , המחלה מתפשטת לו בגוף בקצב מהיר , עם הוא היה בא לפני כמה חודשיים היינו מצליחים אבל עכשיו זה כבר מאוחר ״עכשיו הוא ביקש שתכנסו ״ הרופא אמר והלך ואנחנו נכנסנו
״לפני שתדברו אני רוצה לדבר , אני יודע שאתם כועסים עליי במיוחד אתה ליאור אבל מה שעשיתי לאישה שלך אני רציתי לשחרר רוצה אחרי כמה זמן אבל היא לא רצה ללכת , אני מודה כל השנים האלה הייתי אדיוט במקום להיות עם המשפחה שלי נלחמתי איתך רועי בשביל לקחת ממך את המקום שלך שגם ככה לא היה מגיע לי , היינו החברים הכי טובים והקנאה המטומטמת שלי הרבה את הכל ״ הוא אמר עצר השתעל והמשיך ״ ליאור אני מצטער שלמדתי אותך רק מהיא נקמה ולא מה היא אהבה זאת הייתה טעות שלי לא חשבתי בכלל , אבל בכל זאת זכיתה באישה מלאך היא לא רצתה לעזוב אותי למרות שהתחתנתי אלייה , היא אמרה שזה מרגיש לה כמו שהיא הייתה נוטשת את סבא שלה .. אני מצטער כל כך מצטער תגיד גם לאמא ..״ ועצר המכשיר שמראה  הדופק פתאום יתיישר
״אבבאא לא אבאא בבקשה אל תמות ״ הרופאים ואחיות נכנסו לחדר ורועי משך אותי החוצה ״ לא הספקתי להגיד לו שאני סולח לו כי כבר היה מאוחר כי
ליבו נדם

עודד פרקקק
הפרק הבא יהיה הפרק האחרון !!

לאהוב ללא תנאי Where stories live. Discover now