דיכאון

1K 59 14
                                    

עבר שבועיים וחצי מאז ליאור מאז הבית חולים אני כל כך בדיכאון אפילו בברית של אחים שלי הקטנים לא הצלחתי לשמוח הלב שלי מרגיש כל כך כואב ועצוב
אני בקושי אוכלת שותה בקושי יושנת את הלילות אני מעבירה בשירי דיכאון כולם ניסו לבוא לעזור לי אבל לא הלך להם אפילו אבא ניסה לעזור לי איכשהו וכלום רני מרגישה ריקנות בלב שלי לא הלכתי ללמוד והיום אני חוזרת אחרי שבועיים וחצי בבית ״ילאאה קומי קופה שלי את חייבת לצאת קצת מהבית ״ ליאון בא פותח לי את הוילנות של החדר ״דיי תן לי לישון אני לא רוצה לקום״ אמרתי נכנסת מתחת לפוך ״ תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב גברת ״ ליאון אמר מושך את הפוך ״עכשיו אבל עכשיו את יוצאת מהמיטה עם לא אני לא יודע מה אני עושה לך עם הפיג׳מה אני ישלח אותך לבית הספר שמעת!״ בלב ברירה קמתי מהמיטה הלכתי לעשות את אירגוני הבוקר שלי לבשתי גינס שחור וחולצה שחורה ונעליים שחורות כי ככה החיים שלי מרגישים כרגע /: ״אם תגיד משהו על הבגדים שלי אני יהרוג אותך תגיד תודה שיצאתי מהמיטה שמעת !״ גם אני יודעת לאיים אמרתי לעצמי וירדתי למטה ״היי קטנה איך את ?״ אבא שלי שאלתי אותי ואמיתי שכרגע רציתי רק להתקרבל בתוכו למרות כל הכעס שהיה לי עליו בגלל כל הסיפור עם ליאור אני עדיין אוהבת אותו ״אני בסדר אבוש ״ אמרתי מחבקת אותו חזק ״בוקר טוב ילדים ״ אמא אמרה יורדת למטה שהתאומים הקטנים בידה ״למה לא קראת לנו היינו עוזרים לך סהר אמר בדיוק יורד אחרי אמא ולוקח ממנה את מור ,מור זאת הבת וזוהר רונן זה הבן אבל רובם קוראים לו רק זוהר רונן זה סבא שלי ״קדימה ילדים שלא תאחרו ״ אמא אמרה ואבא לקח את מור מסהר
ויצאנו

הגענו לבית הספר ״חייים שליייי ״ שמעתי צרחה ואחרי שנייה נפלתי על הרצפה שטוהר השמנה עליי ״תקומי אני לא נושמת הרגת אותיי ״ אמרתי מנסה להזיז את הדובה הזאת ממני ״ניראלך עד שסוף סוף חזרת שבועיים התחרפנתי פה לבד לבדד את שומעת אפילו ליאון לא עזר לי ״ היא אמרה ממשיכה למחוץ אותי ״תגידי תודה כלבה בגללי היא פה אני הוצאתי אותה מהמיטה ״ליאון אמר דוחף את טוהר ממני ומרים אותי ״סוף סוף מישהו מציל אותי ״ אמרתי ואיך שהרמתי את מבטי ראיתי את ליאור עובר ולידו בחורה צמודה ״ זה למה קפצתי עלייה ולא רצתי שהיא תקום ״ טוהר אמרה מחבקת אותי מנסה לעצום את עייני ללא הצלחה ,הוא קלט אותי הוא הסתכל עליי הוא חייך ואז שראה שהבחורה צמודה אליו הוא הוריד את החיוך ונעלם בעיקבותייה ״כן אהובה שלנו היא איתנו בבית הספר אבל היא לא בכיתה שלנו ״ ליאון אמר מחבק אותי מהצד השני ״בואו נלך לכיתה בבקשה ״ ביקשתי לא רוצה לדעת ולשמוע עוד דברים אני חייבת להתגבר עליו ,הוא סך הכל ניסה להגן עליי זה לטובתי
נכנסו לכיתה וליאור כבר ישב שם וההיא הייתה לידו ״אמרתם שהיא לא פה אז מה היא עושה פה ״ שאלתי את טוהר אחרי שליאון הלך לכיתה שלו ״ א..אני לא יודעת ״ טוהר אמרה מסתכלת עלייהם ולא מורידה את העיינים שלה משכתי אותה למקום שלנו והרגשתי את העיינים של ליאור עליי ״תורידי את העיינים מבעלי חמודה ״ היא אמרה לטוהר שלא יכלה להפסיק להביט בהם ״סליחה חמודה זה לא הכיתה שלך אז תתחפפי מפה מהר אבל ״ טוהר אמרה לה והיא חיכתה לתשובה מליאור והוא רק המשיך להביט בי ואז אמרה לה ״עדיף שתלכי תכף יתחיל לך שיעור ״ היא הלכה אבל לא לפני שדפקה לליאור נשיקה של החיים ״ אני יכול לדבר איתך ?״ ליאור פנה אליי קצת לפני הצלצול ״תדבר״אמרתי לא מביטה בעיינו כי ידעתי שאני ישבר ״לא פה בחוץ ,טוהר תחפי עלינו ״ הוא אמר מושך אותי אחריו ואני אפילו לא הצלחתי להתנגד או שפשוט לא רציתי ?
הגענו למקום סוג של נטוש מאחורי הבית בספר שלא זכור לי שהכרתי אותו ״תדבר״ ביקשתי ממנו ,הדבר הראשון שהוא עשה זה ליפול עליי בחיבוק ״א..אני כל כך פחדתי אני חשבתי שאותו יום אחרי השיחה שלנו עשית לעצמך משהו כל יום חיכתי שתבואי לבית הספר לא הייתי מסוגל לדבר עם אף אחד מהמשפחה שלך פחדתי עד שנשברתי ודיברתי עם טוהר ואז הינה את פה״
הוא אמר את כל זה שהוא עדיין מחבק ולא משחרר
״אני אוהב אותך את לא מבינה כמה החלטתי לא להתחתן אני הולך לברוח מכאן רחוק אבל אני לא מסוגל להיות עם אישה אחרת שהיא לא את אני מצטער ״ הייתי בשוק
מצד אחד כאב כי הוא בכל זאת התרחק ומצד שני שמחתי כי הוא לא הולך להתחתן ״אני לא יודעת מה להגיד ״ באמת לא ידעתי מה להגיד רק הרגשתי צורך לעשות משהו ועשיתי את זה התנפלתי על השפתיים שלוו מנשקת מנשקת לא משחררת ״אני אוהבת אותך ואני מקווה שבאחד מין הימים תחזור ואולי סוף סוף נצליח להיות ביחד ״ אמרתי ואחרי שנייה הלשונות שלנו התחברו אחת עם השניה לא משחררות נלחמות מי ינצח
״אני אוהב אותך תזכרי את זה את האישה שלי ,עם לא עכשיו אז עוד שנה שנתיים ואת תהיי שלי לנצח ״  הוא אמר ואני הרגשתי שזה באמת יקרה רק מקווה שכלום לא ישתנה עד אז ״יפה שלי אני צריך להגיד לך משהו ״
ליאור אמר ופחדתי כל כך פחדתי מאוד משהו כואב 
״נו תגיד אתה מלחיץ אותי שאתה שותק ״
הוא חייך אליי ויותר עיצבן אותי
״תדבר כבר ״ לחצתי עליו
״אני עוזב ״  הוא אמר
״נו אני יודעת אמרת לי את זה כבר ״
הוא צחק מלטף את פניי ״אני כל כך מאוהב בך ״
דפקתי בו מבט עצבני
״אני עוזב אהובה שלי עוזב היום ״
😱😱😱😱😱

מה אומרים מתי הוא יחזור ??

לאהוב ללא תנאי Where stories live. Discover now