לאהוב ללא תנאי

מאוכזבת

הייתי בשוק מהמסמכים שראיתי ולא האמנתי למראה עייני היום שם מסמכים שקשורים לפנימיה והיה לי הרגשה שזה קשור אליי כאב לי להאמין לזה אבל לא הייתה לי ברירה לקחתי את הדפים וקרעתי אותם ושמתי בפח אני לא הולכת לשום פנימיה ״את באה אנחנו נוסעים לאמא ״ סער בדיוק נכנס ואמר ״כן כן אני באה ״ אמרתי מנסה להראות שהכל טוב איתי אבל אני הולכת לדבר על זה עם אבא !! ״בוא נלך ,איפה לירון ?״ שאלתי מקווה לא ללכת איתו ״לירון כבר נסע באופנוע שלו הוא היה נירא ממש כועס ,רבתם או משהו ? ״ הוא שאל ואני אפילו לא רציתי להיזכר בזה בכלל ״עזוב אתה מכיר את אח שלך ,ילאאה בו ניסע ״ אמרתי ובדיוק טוהר דפקה בדלת ״או שלום לכם אנשים מה נשמע מה שלומכם איך אתם מרגישים ״ אמרה כולה מאושרת ,טוהר נסעה שבוע לצרפת עם סבתא שלה אמא של אנאל בגלל זה לא שמעתם ממנה הרבה ״מזה מה השקט הזה איפה כולם ״ היא שאלה רק נכנסה ולא מפסיקה לדבר ״בבית חולים ״ סער ענה לה ״ובואי גם אנחנו חייבים לזוז לשם ״ הוספתי ״מה למה מה קרה ,מי מת ,מה ליאור ??״ היא לחשה לי בשקט ואני עוד שנייה הרגתי אותה ״אף אחד לא מת טוהר ,אמא שלי נסעה לחדר לידה היו לה צירים זהו מה את קופצת יותר מיידי״ סער אמר לה והיא נתנה צו כאפה בראש ״יש לך מזל שאני נוהג אחרת הייתי מזמן מתחת לאדמה ״ כן כן ככה זה סער וטוהר כמו חתול ועכבר אבל בשנייה שצריך להגן שנייהם ביחד אחד עם השני נגד כולם ״למה לא אמרתם מהתחלה ילאאה. סע יותר מהר סע ״ אמרה ונתנה לו עוד כאפה ״זהו בשנייה שאנחנו יורדים את מתה ״ סער אמר , אחרי 20 דק של נסיעה ושל איומים של סער על טוהר הגענו בשנייה שסער חנה את הרכב טוהר דפקה ריצה החוצה ״אני ימצא את המקום לבד ביי ״ היא צעקה ורצה ״קחי תנעלי ״ סער זרק אלי את המפתחות ורץ אחריה ״תברחי יותר מהר למה שאני יתפוס אותך אני יאפשז אותך פה במחלקה ״ הוא אמר וככה שנייהם נעלו ואני מתקדמת לי לאט ובשקט מלאה במחשבות אשכרה אבא שלי זה שטען שכל החיים שלו הוא ישמור עליי ולא יתן לשום דבר להרחיק בינו לבין הילדים שלו רוצה להעביר אותי לפנימיה אני לא מאמינה אני כל כך מאוכזבת ממנו מבלי לשים לב נתקעתי בגוף קשיח ״מצטער טעות שלי ״ הוא אמר הרמתי את הראש וראיתי מישהו כאילו קופי של ליאור רק בשיער בלונדיני ״ הכל בסדר אני לא שמתי לב מצטערת ״ אמרתי ובאתי להתקדם ״ אתה קשור במקרה לליאור אברג'יל ״? שאלתי ״כן זה בן דוד שלי איך את מכירה אותו ?״ הוא ענה ואני רק ״לא לא משנה ביי להתראות ״ אמרתי ורצתי משם לא רוצה עוד בלאגן לא עד שאני ידבר עם אבא שלי נכנסתי לבית חולים למזכירות ואני רואה את טוהר על הכתף של סער ״ ממש צמד חמד אתם אה ״ אמרתי צוחקת או לפחות מנסה לצחוק ״תוריד אותי כבר מפגר אחד ״ טוהר אמרה לו ונותנת לו מכות בגב כאילו מזיז לו ״ לא עד שתתנצלי ״ הוא אמר והיא בלב ביררה ביקשה ״סליחה סליחה רק תוריד אותי״ הוא חייך חיוך מרוצה ״ילאאה בואו החדר לידה בקומה 3 נחכה בחוץ״
עלינו לקומה 3 לא היה באלי כל כך לפגוש את אבא ואת לירון בכלל ,הגענו מחוץ לחדר ישבו סבתא,לירון,סבא
,אנאל ,ותומר , ״ שלום אחיינית יפה שלי איך את מרגישה ״ תומר שאל אותי והרגשתי את המבטים של לירון עליי ,רק שלא יפתח את הפה שלו ״ אני בסדר איך אתה איך הילדים ״ שאלתי ״הם בסדר גודלים את יודעת״
ענה , ״אני לא מאמינה שלא סיפרת לי ,הייתי איתך במכונית בגללך רבתי אם סער בדרך ״ טוהר התחילה להתלונן לאמא שלה ״ את אשמה מה את בוכה את נתת לי כאפות קיבלת בחזרה ״ הוא אמר אני התיישבתי ליד תומר והוא ישב צמוד ללירון ״ אני מצטער ,אני לא התכוונתי לתקוף אותך ולצאת עלייך ככה ״ שמעתי את לירון אומר ולא ידעתי עם להתייחס אליו באותו רגע אבל הוא אחי וקשה לי להיות איתו ככה ״ הכל בסדר לירון אני גם מצטערת על איך שיצאתי עלייך ״ אמרתי וחיבקתי אותו והוא חיבק אותי חזרה ״אני איתך בכל מצב אחותי מצטער ״ אמר וחיבקתי אותו שוב אחרי 10 דק אבא יצא מהחדר שבידו תינוק אני לא יודעת עם זה היה הבת או הבן ״ היי תכירו זאת אחותכם הקטנה והחדשה הבן עדיין אצל אמא ״ לרגע שכחתי מהכל מכל מה שקרה שהבטתי בקטנה הזאת ״ אפשר ״ שאלתי את אבא והוא העביר לי אותה בעדינות ״ שלום קטנה ״ אמרתי מנשקת את ראשה הקטן ״לירון וסער התקרבו אליי לאט לאט כאילו מפחדים לשבור אותה עם הגודל שלהם ״היא כל כך קטנה ״ אמר סער מלטף בעדינות את פניה ולירון כאילו מפחד לגעת הוא גם ניסה ללטף את פניה בעדינות ובידוק היא צרחה ״ לא לא עשיתי כלום מבטיח ״ לירון אמר קופץ אחורה בדיוק האחות יצאה ״בוא אנחנו צריכים ללכת לבדיקות ״אמרה ומחזיקה את הבן בידה
״תכף אמא שלכם תעבור לחדר מסודר תוכלו ללכת אלייה ואז לראות גם את הבן ״היא הוסיפה אבא לקח ממני את התינוקת והלך ביחד עם האחות ,אחרי 20 דק עלינו לקומה 5 שם נמצא החדר של אמא ״איך את מרגישה אחותי הקטנה והגיבורה ״ תומר שאל אותה ובי חייכה אליו ״העיקר זה עבר ״ היא אמרה ״איך אתם ילדים שלי ״ היא שאלה כיאלו לא ראתה אותנו לפני 3 שעות ״ אנחנו בסדר אמא את בסדר איך היה הלידה יצאו מהר ״ לירון שאל אותה ואני הבטתי בו ראו שהוא מאושר ״כן לא לקח הרבה זמן ״ היא אמרה מביטה בי ״איך את מרגישה ילדה שלי ״ אמא שאלה אותי ״אני יכולה להשאר אם אמא כמה דק לבד ״ שאלתי וכולם יצאו החוצה חוץ מטוהר שאין לי כח אפילו להתווכח איתה כי היא רוצה לדעת הכל ״אמא זה נכון ? אבא רוצה לשלוח אותי לפנימיה ?״ שאלתי שדמעות עולות בעיינים  שלי ״מה מה איזה פנימיה שום פנימיה לא תהייה פה ״ טוהר אמרה קופצת ״איך הגעת לזה ?״ אמא שאלה אותי ועניתי לה ״בדיוק שאבא ואת נסעתם אז הלכתי לסגור את המחשב שלו ואז ראיתי דפים שקשורים לפנימיה ״ אמרתי שכבר הדמעות נופלות לי מהעיינים ״ אני מבטיחה לך ילדה שלי אני לא יתן שיקחו אותך לשום מקום אני לא יודעת עם זה קשור אלייך או לא אבל זה לא יקרה ״ היא אמרה מושיטה ידיים בשביל שאני יחבק אותה התקרבתי חיבקתי אותה חזק חזק ״יש לכם מזל למה עם הייתם שולחים לי אותה מפה הייתי הורגת אתכם״ טוהר אמרה מצטרפת לחיבוק
״זה לא קשור אלייך זה קשור אליי ״  שמעתי קול מהכניסה של הדלת והייתי בשוק

שבועעעע טובבבבב ❤️