תפרקי ילדה

1.1K 60 2
                                    

חזרנו מהר לכיון הבית אחרי הביקור אצל ליאור מזל שלא שאלו יותר מידי שאלות , סיימנו להתארגן ויצאנו לדרך ניסתי באמת שניסיתי לשמוח איתם שאנחנו נוסעים לחופשה לצחוק איתם שהם מספרים בדיחה אנחנו הילדים במכונית אחד וההורים במכונית אחרת
טוהר ידעה שכואב לי אבל לא יכלה לעשות כלום הרגשתי את הדמעות עומדות בעיניים , לא רציתי שיראו אותי בוכה אז הנחתי את הראש על החלון הסתכלתי על הדרך ואחרי כמה דק כבר הרגשתי את עצמי רדומה

הרגשתי שמישהו מזיז אותי ״גול קומי יפה שלי הגענו ״ אחי סהר העיר אותי הסתכלתי מסביב המקום היה נירא ריק ומודח כאילו לא עובר פה כלב אבל הבתים ניראים מליון דולר ואוו כבר חושך בחוץ כמה זמן ישנתי ״טוב ילדים בואו ניכנס ״ אבא שלי אמר והביט בי במבט מוזר , ״הכל טוב גולי״ הוא שאל ואני לא הבנתי למה ״כן למה שלא ?״ הוא הביט בי שוב ״לא משנה בואי ניכנס ״
נכנסנו ואז התחיל מריבות מה ושל מי החדר ואותי לא עניין כלום כרגע ״ ככה ״ אבא ודוד יוני התחילו לדבר הם מתים על הקטע של הפקודות ״ טוהר ואביגיל אתם באותו חדר , לירון סהר אתם בחדר ביחד , ואור אתה לבד ״ ישר הבנים התחילו לצעוק למה ולמה ״ שש דיי זה מה יש ״ אמא אמרה ״אבל לא להרבה זמן ״ ואז שמענו דפיקות בדלת ״ מה מי זה יכול להיות ״ אבא עשה כאילו הוא מופתע ואז סבתא וסבא נכנסו (ההורים של רועי)
״אנחנו נצטרך לצאת מיידי פעם אז הם יהיו פה איתכם לדאוג שאתם לא הורסים פה משהו ״סבתא ״ רצתי לחבק אותה וטוהר איתי ביחד , נתנו לסבא נשיקה ״אני צריכה לדבר איתך ״ סבתא אמרה לי וניראתה מסתורית
ישבנו לאכול ארוחת ערב אחרי שאמא ואנאל עמדו במטבח מבשלות ולא רצו שנעזור להם התיישבנו בשולחן וכולו היה מלא בכל טוב חביתות סלטים בכל מיני סוגים פרנצטוסט סוגי גבינות קוטג בקיצ מלא באוכל שבטוח ישאר לבוקר גם ״אני לוקחת איתי רגע את אביגיל ״ סבתא אמרה ״אני גם באה ״טוהר ישר קפצה ״בואי״ סבתא לא התנגדה ״אנחנו גם נבוא איתן״
אמא ואנאל אמרו ״כן זה מצוין ״ סבתא אמרה זה מלחיץ אותי קצת כל הסיפור הזה חשבתי לעצמי עלינו לקומת הגג ששם היה מרפסת פתוחה עם נוף הנוף היה מושלם שהרגשתי כאילו אני טובעת בתוכו ״ גולי אני יודעת את כל הסיפור עליו ״ סבתא התחילה לדבר ״עליו זה על מי״? אמא שאלה והתעניינה ,בבקשה שלא תפתח את זה בבקשה ״ אמא שלך חייבת לדעת מי עם לא אבא שלך ״ לא הבנתי בכלל איך היא יודעת ואיך היא מכירה ״אני חברה של סבתא שלו אנחנו חברות ילדות ״ טוהר החזיקה לי את היד הייתי חייבת את התמיכה שלה באותו רגע ואיך זה הגיוני עם יש יריבות ״ אני יודעת שזה קצת נשמע לך מסובך אבל לא הרשנו להם להפריד בנינו תתפלאי אפילו סבא שלך חבר של סבא שלו ״ היא באה להמשיך לדבר ואז ״טוב טוב בואו נעצור הכל ונדבר ברור כל מי אתם מדברים פה ,חבר של מי ולמה הוא קשור לילדה שלי ״ אמא שאלה ועכשיו הייתי חייבת לפרוק הרגשתי את הדמעות חונקות אותי לא רציתי להשבר אבל נישברתי בכיתי ואני חושבת שלא בכיתי ככה בחיים אמא הביטה בי ועוד שנייה בכתה איתי ״זה קשור לאהבה ?״ הנהנתי בחיוב ״ תפרקי ילדה שלי תפרקי ״ אמא אמרה לי והתחלתי לספר לה ״זוכרת את אותו יום של היום הולדת שיצאתי להליכה ..סיפרתי הכל עד עכשיו ״ ונפלתי לתוך ברכיה ״אוי אהובה שלי כל הזמן הזה את סובלת ושותקת לא מספרת לאף אחד את הכאב שלך ״ אמא אמרה מחבקת אותי חזק ״ולמה את לא מדברת איתו ״ אנאל שאלה וטוהר ענתה לה ״ירו בו היום בבית הספר ,וכשאמרנו לכם שאנחנו הולכות לקנות תחבושת זה לא באמת היה זה נסענו לבית חולים לבדוק מה איתו ״ הסתכלתי על אמא שלי היא הביטה בי במבט כואב ״ומה איתו ״ היא שאלה ״אני חושבת שהוא גוסס , ובדיוק היום החלטנו לנסוע ועכשיו אני לא ידע מה איתו״ היא באה לענות ואז הבנים עלו ״מה נסחפתם קצת הייתי אומר ״ אבא אמר ויוני הסכים איתו ״ילדה שלי למה את בוכה ״ לא ידעתי מה לענות ״זה כי ירו היום בילד בבית הספר וזה הלחיץ אותה ״ ישר טוהר קפצה להגנתי ״כן שמעתי זה הבן של אברג'יל אני לא חושב שהוא ישרוד
אני גם חלילה לא מאחל לו מוות אין לי בעיה איתו אלה עם אבא שלו , לא משנה בקיצ לא מתקרבים למשפחה הזאת ״ הוא סיים את דבריו ״אני חושבת שאתה קצת מגזים ״ סבתא אמרה לו ״ היריבות הזאת קרתה לפני מלא שנים למה עדיין לסחוב את זה עלייך תשנו את זה ״
סבתא אמרה נחושה בדעתה לשנות את החשיבה של אבא עם רק ידעה עקשן הוא ״אמא תשכחי מזה בואי לא ניכנס לזה עכשיו ,ילדים יש לנו יום ארוך מחר קדימה למיטות״ הוא אמר ורק עכשיו קלטתי ש 1 בלילה נכנסו לחדר ועלינו לישון לפחות ניסינו

קמתי בבוקר לצלול הפלא שלי יותר נכון רטט זה היה ממספר לא מזוהה ״הלו״עניתי בקול עייף ״היי זאת אני מיראל ״ היא אמרה וישר קפצתי מהמיטה ״היי מה קורה איך ליאור ״ היא שתקה לכמה שניות והתחילה לבכות ״הוא התעורר לכמה דק אתמול ואז חזר לישון אומרים שזה סוג של קומה נותנים לו שבועיים בערך עד שהוא יתעורר אבל הוא יתעורר בלי זיכרון כי כשהוא נחת על הרצפה מהיריה הראש שלו קיבל מכה חזקה ״ הייתי המומה במשך כמה דק לא ידעתי מה לענות רק לבכות
הוא לא יזכור אותי יותר ״ הוא אמר משהו שהוא קם ?״
שאלתי ״הוא מילמל משהו כמו הבטחה ״ אולי הוא מתכוון להבטחה שליי ״תודה שעדכנת אותי ,כל מצב כל משהו אחר שקורה תודיעי לי שוב בבקשה ״ אמרתי לה
״אין בעיה ושמחה שאת דואגת לאח שלי תשמרי את המספר שלי , ביי להראות ״ היא אמרה וניתקה
״נו מה איתו ״ טוהר אמרה ואני נבהלתי ״תגידי לי מה את סתומה או שיש לך בעיה בראש מה את מבהילה אותי ככה ״ היא התחילה להקרע מצחוק ״מה את צוחקת סתומה ״אמרתי וזרקתי עלייה את הכרית שלי ״נו מה איתו ״ היא שוב שאלה ״הוא בסוג של קומה ואמרנו שאחרי שהוא יקום לא יהיה לו זיכרון ״ אמרתי והרגשתי דמעות בעיניים שלי ״אולי זה קצת טוב ,תוכלי לשכוח אותו והוא גם ככה לא יזכור אותך ועד שהוא יזכר יקח לו הרבה זמן ואנחנו כבר נסיים את הלימודים ואת תעברי ותעזבי בטוח כמו שאמרת תמיד ״ היא אמרה ואולי היא קצת צודקת בזה רק המחשבה על זה שהוא ישכח אותי כל כך כואבת לי שהוא יעבור ליידי ולא ידע מי אני ״את צודקת אני מקווה שהיא טוב ״ אמרתי ואז שמענו צעקה
״קומו יש יום ארוך היום ״ דוד יוני צעק ״אבא שלך והמגפון שלו הזה  הרג אותי ״ אמרתי קמה מהמיטה להתלבש ״טוב שהיה לנו בהצלחה הפלא שלי שוב צלצל אבל הפעם זה היה רטט והיה רשום שם הודעה שפירקה אותי לגורמים

ערב טובבבב

לאהוב ללא תנאי Where stories live. Discover now