המגפה

פרק 3

עברו כמה ימים מאז הביקור של וויליאם בחדרי, לא יצא לי עוד לראות חלונות מאז יום הגעתי ולכן קשה לי לעקוב אחרי הזמנים או הימים. חשבתי על זה, אולי אנחנו בבונקר, או מתחת לאדמה. האכילו אותי בקופסאות שהובאו לחדרי עם מנות שונות מדי יום. לצאת מהחדר היה אפשר פעם בכמה זמן בשביל להגיע לטיפולי יופי והלבשה בלבד, לכל חדר עמד שומר מבחוץ, השומר שעמד מחוץ לחדרי היה אותו אחד שהביא אותי לכאן.
המכנסון הקצר נתן לי הרגשה של חופש עם הגופיה הרופפת.
נהגתי לאסוף את שיערי לקוקו גבוה.
לפתע דפיקה בדלת, ואותו קול מוכר של וויליאם שואל אם אפשר להכנס. לא עניתי גם הפעם.
וויליאם נכנס לחדר, וציחקוק יצא מפיו, היה נראה שהלבוש שלי משך את תשומת ליבו.
הוא התקרב אליי והושיט לי יד כדי לעזור לי לקום מהמיטה, אך רגלי נתקעה בחפצים הזרוקים בכל פינה על הרצפה ונפלתי. וויליאם תפס אותי והרגשתי את השרירים שלו עוטפים את גופי הקטן.
״את בסדר?״ שאל, הנהנתי בראשי כתשובה ונתתי לגופי להתחכך בגופו עוד קצת.
הוא הסתכל על החזה שלי ולחש לאוזני ״אפשר?״ העביר את ידו קרוב לחזה והכניס אותה אל מתחת החולצה. גישוש חלף על הפטמה שלי והרגשתי כמה היא עומדת.
הוא השכיב אותי על המיטה וקירב את פניו אל הפטמה שלי. לא יכולתי להוציא את המשפט של אנה מהראש לגביו, שעליי לציית לו בכל מחיר. פחדתי לסרב לו, הוא כל כך חזק שיכול ברגע לשבור אותי למוות.
הוא ניתק את שפתיו מהפטמה ושאל אם להמשיך, הנדתי בראשי לשלילה. וויליאם הראה פרצוף מופתע וקם מיד, ״לא רצית את זה מלכתחילה, נכון?״ שאל ועניתי שלא, ״אם ככה, אז זה אפילו מדליק אותי יותר״ הוא הוציא את הלשון והמשיך. הידיים שלי מיד ניסו לעצור אותו אך הוא ידע כי זה הולך לקרות ותפס אותן חזק כך שלא אוכל לזוז. לאחר רגעים נוספים וויליאם קם ממני וסידר את בגדיו. ידו הושטה לכיווני וברגע שקמתי הוא חיבק אותי בעדינות, אמר שיבוא לבקר עוד כמה ימים. פסיכופט.
בעודו עוזב את החדר שמעתי אותו מדבר עם שומר אחד, קולו של וויליאם היה נשמע מופתע ואף לא מרוצה, צעדים נשמעו לאורך המסדרון. הדלת לא נעולה, זו ההזדמנות שלי.
הצצתי בחריץ הדלת וראיתי שלא עומדים שומרים במסדרון, כנראה קרה משהו. הצעדים נשמעו כי המשיכו לכיוון שמאל אז בחרתי לקחת ימינה, יצאתי מהחדר והתחלתי לרוץ על קצות האצבעות. הרגשתי איך כל העולם פשוט מאט ולא נותן לי לזוז במהירות הנכונה. הפניה ימינה לקחה אותי לכיוון חדרי השרת, הבנתי שכנראה ימצאו אותי פה גם אם אתחבא, נכנסתי לחדר לחפש משהו מועיל ומצאתי קופסת מפתחות, היו שם הרבה מאוד מפתחות שונים.
ניסיתי לשחזר איזה מספר היה רשום על דלת החדר שלי אך זכרתי רק שהמספר הוא תלת סיפרתי מתחיל בסיפרה שלוש. הלך עליי.
חיפשתי בין המפתחות ומצאתי הרבה סוגים אך רק מפתח אחד עם מספר שמתחיל בשלוש, 312, לקחתי אותו במהרה ורצתי לחדרי. נעלתי את החדר והתחלתי לחפש מקום להחביא את המפתח, פירקתי אותו מהמחזיק מפתחות שלו על מנת להפחית את הרעש והכנסתי לכיס את החלקים.
את המפתח החבאתי בצנרת הכיור והתחלתי לחשוב על תוכנית בריחה, ובכן מה יכולתי לחשוב אם אפילו לא ידעתי איך המקום נראה, הבנתי שאני צריכה לחזור למחסן ההוא ולמצוא מפה או סקיצה שיוכלו לעזור לי ליצור תמונה איך הבניין נראה.