גברת דיימונד - כמו שהבוס אומר לי לקרוא לה - שוכבת על המיטה כמו מתה. ממה שאני רואה - וזה לא כל כך הרבה -, היא נראית ונשמעת רע.
אני לא יכול לפנות אליה יותר מדי. אסור לי. מר דיימונד לא מאשר לי.
אני עומד יחסית רחוק ממנה כבר מספר דקות, דואג שלא יקרה לה כלום. אני שומע את היבבות ומשיכות האף שלה.
אני חייב להישאר במקומי ולא לפנות אליה.
אני בא לפצות את פי וסוגר אותו מיד אחר-כך. אני לוקח נשימה כדי לעצור את עצמי ולא לפנות אליה שלא לצורך.
אני רק שומר ראש, אני לא פסיכולוג. אני לא אמור לגשת אליה ולשאול אותה למה היא בוכה ככה. זה לא התפקיד שלי ולא ענייני, אך ורק עניינו של מר דיימונד.
היא מסתובבת במהירות וממהרת לקום מהמיטה.
אני שומר על ארשת פנים רגועה ומונוטונית. טוב, לפחות משתדל.
היא רצה לחדר השירותים הצמוד לחדר. אני מסובב את ראשי לכיוון החדר, מתקדם צעד וחצי, מברר לשלומה. היא רוכנת מעל האסלה ומקיאה לתוכה, כמו ברוב הימים. היא מקיאה כבר יחסית הרבה זמן.
זה די הופך למחשיד, והיום היא עשתה בדיקה, את זה אני יודע. הרופא של משפחת דיימונד היה כאן היום ובדק אותה. כמובן שהתשובה לא הגיעה לאוזניי, כי זה לא ענייני.
גברת דיימונד משתעלת עמוקות.
״גברתי? הכול בסדר?״ אני מחליט לשאול, יודע שכנראה אחטוף מזה, אבל אני מחליט להסתכן.
אני זוכר שראיתי - כאשר היא קמה - את הפרצוף שלה. המבט שלה… הוא… הוא היה שבור ומרוסק לחלוטין. אני תוהה לעצמי מה היו התוצאות שגרמו לה להתקף חרדה כזה.
אני זוכר שאחותי עברה הרבה כאלו לפני שהתאבדה ונתנה לדיכאון הקליני שלה לנצח אותה.
גברת דיימונד מנגבת את פיה ופניה בנייר טואלט. היא משליכה את הנייר לתוך האסלה וקמה מהרצפה. היא טורקת את מכסה האסלה ומורידה את המים. היא מסתובבת אליי. כל האיפור שעיטר את פניה העדינות כשל בובה כעת מרוח עליהן. היא מביטה בי במבט מאיים. ״שלא תעז להגיד על זה לתיאודור. הוא לא צריך לדעת על זה.״ היא מאיימת עליי.
אני ממהר להנהן במבט כמה שיותר אטום וחתום, כמו שאני מְצֻוֶּה.
האישה הצעירה ממני בחמש שנים בודדות - בדיוק כמו אחותי המנוחה - מסתובבת לכיור ובוחנת לשניות בודדות את פניה המרוחות בהמון איפור. היא פותחת את הברז ושוטפת את פניה.
אני בודק אם היא בסדר. אני שם פתאום לב לדבר שלא שמתי לב אליו מקודם: סימנים סגולים-כחולים עם קצוות אדמדמים על אזור פרקי כפות ידיה.
אני ממש מקווה שמר דיימונד לא הכה אותה כמו שהוא הכה בנות אחרות. אני זוכר שלא יכולתי לעצור אותו מלהכות אישה אחת. אני לא יודע את שמה, אבל אני זוכר שהיא עצבנה אותו והוא הכה אותה.
YOU ARE READING
Bound to Love - BONUS
Mystery / Thrillerכאן יעלו כל מיני סצנות שלא יעלו לסיפורים הראשיים (מנקודות מבט שונות של דמויות משניות, סצנות שלא ייכנסו לסיפורים הראשיים ועוד). כאן אני מעלה כשיש לי פרק מוכן וערוך. אין זמנים קבועים. הפרקים שעולים *לא* קשורים אחד לשני, אלא כל אחד עומד בפני עצמו. זאת...
