I do everything for love

I do everything for love|04

הסיפור שוכתב,תשימו לב❥
~~~~~~~
הוא ישב בחדר האחות, שוב.
שתי זוגות עיניים דואגות נחו עליו, בוחנות את גופו הפצוע.
הוא השפיל את ראשו, מתחמק ממבט ישיר עם מבטיהם.
״ג'ורדן, אתה יכול להגיד לי ממה זה קרה?״ שאלה האחות, מודאגת מגופו החבול של הילד.
״זה כלום, באמת. רק נפלתי במדרגות של הבית״ ענה בקול רועד, נושך את שפתו כדי לא לבכות
״אז למה אף אחד לא חבש לך את הפצעים?״ שאלה אותו בתוכחה, מרימה גבה.
הוא לא ענה, משפיל את ראשו שוב.
״ג'ורדן, אתה פוגע בעצמך?״ שאלה בכנות האחות והוא פער את עיניו והניד לשלילה במהירות שגרמה לו לסחרחורת.
״ג'ורדן, אני אצטרך לערב את ההורים אם לא תספר בעצמך״ אמרה בקול רך והוא בלע את רוקו.
דילן רק ישב שם, מסתכל על שחור השיער המבוהל, לא יודע איך לעזור לאחות כי גם הוא לא ידע כלום.
״טוב, אתה לא רוצה לשתף פעולה?״ שאלה
״א-אני רק נפל-נפלת-נפלתי במד-במדרגות״ השיב בקול רועד ומבוהל, מנסה לקום אל התיק שלו ונופל שוב.
האחות תפסה אותו, מונעת ממנו להתנגש ברצפה
״ג'ורדן״ אמרה בכעס ״אל תברח״
״ה-הכ-הכדו-״ ניסה לדבר ותוך כדי בהכרה כדי לא להדאיג אותם עוד יותר.
דילן קפץ לעבר תיקו של הקטן, מוציא את כל הדברים בלחץ וזורק אותם, מתנשם בהקלה כשמצא את הקופסא ומוציא משם שתי כדורים ישר לפה של ג'ורדן.
כשגורדן נשם נורמלי שוב דילן חייך אליו חיוך קטן, המום מעט כשהקטן החזיר לו גם.
״אתה מחייך״ קבע דילן, מחייך באושר.
״ל-לא אנ-אני לא״ גמגם ג'ורדן, מוריד את החיוך מפניו.
״אבל למה!״ שאל דילן בקול תינוקי
האחות ציחקקה, מנידה בראשה למראה ההתנהגות של דילן שניסה להצחיק את שחור השיער כשהיא חיטאה לו את הפצעים שהיו בידיו ורגליו.

״א-אבל די-דילן!״ יבב שחור השיער
״מה?״ שאל דילן בתמימות
״תביא לי את זה כבר!״ קרא ג'ורדן, מנסה לקפוץ ולקחת את הקלמר שלו.
הילדים בכיתה התאספו סביבם, מבינים לא נכון את הסיטואציה.
״סופסוף גם דילן קלט איזה כיף זה להציק לפריק״ אמר מישהו וכולם צחקו.
ג'ורדן הפסיק לקפוץ, משפיל את ראשו בזעם ובושה.
דילן הסתכל אל הילד בכעס ״אני לא ילד חרא כמוכם! אני לא מציק ליותר חלשים ממני או -״
ג'ורדן לא טרח להקשיב לשאר, הוא כבר ברח משם. משאיר את הקלמר שלו בידיו של דילן.
״שיט״ מלמל דילן בשקט, מתנפל על הילד בכעס.
כל השאר התרחקו מעט, מפוחדים.

הם היו בחדר האחות, שוב.
אבל הפעם דילן ישב במיטה הלא כלכך נוחה כשהאחות חיטאה את המכות והשריטות מפניו.
״עוד פעם,דילן?״ שאלה האחות באנחה
״הטמבל הזה עיצבן אותי״
״אותו טמבל כמו תמיד?״
הוא הניד בראשו לשלילה ״אחד חדש?״ שאלה בהפתעה
״ילד רנדומלי בכיתה שירד על ג'ורדן״
״הילדים של היום״ מלמלה בייאוש, ממשיכה לחטא לו את הפצעים מגופו.
באיזה שהוא שלב האחות ביקשה ממנו להוריד חולצה, ממשיכה לחטא את הפצעים.
ג'ורדן ההמום בחן את גופו של דילן, הוא היה יותר שרירי ממנו בהרבה לעומת הגוף השמן והחסר קוביות ושרירים שלו.
כשהרים את מבטו שוב לדילן הוא הסמיק עוד יותר, כשהאחר שלך לו מבטו מתגרה.
״אוהב את מה שאתה רואה?״ אמר לו דילן בלי קול, צוחק.
ג'ורדן הניד בראשו במהירות, משפיל אותו ומשחק באצבעותיו בעצבנות ומבוכה.
לעזאזל עם דילן הזה .
~~~~~~~~~
אני אשתדל מעכשיו לשכתב כל יום שתי פרקים ולהעלות גם שתי פרקים חדשים💕
תודה על כל התגובות שלכם בפרקים הקודמים, זה מעודד אותי להמשיך👼🏻
עלה בתאריך: 06.05.20