I do everything for love

I do everything for love|31

רגלו רעדה בלי סוף , אצבעותיו שיחקו אחת עם השניה וראשו הסתחרר מהצעקות שהמשיכו להשלח בחדר . כשיד הונחה על ידו הוא הרים את ראשו בחדות . ״זה כמעט נגמר,תיהיה חזק״ הוא ניסה להגיב , אבל לא יצא שום צליל מפיו. אז הוא רק הנהן ובפעם הראשונה מאז שנכנס לחדר הענקי . בספסל ענקי מאחוריו היו מלא אנשים , גם בשני הצדדים האחרים . מולו היו כמה שולחנות ענקיים , בהם ישבו שופטת , עוד מישהי שישבה וכתבה במרץ את הדברים שנאמרו , בצד ימין שלו , בשולחן נפרד ישבו אביו ועורך הדין שלו ובשולחן שלו ישבו חבריו , קלואי , דודתו לנה ועורך הדין שלהם .
בתנופה קלה של דודתו , הוא יצא מהעולם ששקע בו , והצעקות חדרו לאוזניו . ״לא מגיע לך אפילו להתקרב אל הילד ! עשית לו טראומה לכל החיים ! הוא הרביץ לו והכה אותו !״
״אני השתנתי ! הייתי במכון גמילה , יש לי אפילו את התעודה של המכון !״ גיחוך של זלזול נפלט מפיה של לנה והשופטת קטעה את רצף הדברים בכך שדפקה עם הפטיש על השולחן . ג'ורדן קפץ בבהלה . דילן תפס את פניו הדומעות והפנה אותן אליו , מנסה לפקס את שחור השיער מהתקף החרדה שאמור לקבל . ״ג'ורדן , היי ! תיהיה מרוכז בי ובקול שלי !״ קרא לו דילן אך ג'ורדן לא הצליח , להתרכז . הצעקות המשיכו וסחררו עוד יותר את ראשו . דילן המשיך לדבר אליו , אבל קולו היה מעומעם ברקע עם כל הצעקות . הוא לא הצליח להתרכז .
״גברתי השופטת , את רואה ? ההתקף חרדה הזה זה רק באשמתו . על מה שהוא היה עושה לו״ אמרה בשקט לנה , דמעות ממלאות את עיניה . השופטת לא ענתה , מבטה עבר אל שאר השופטים לידה , בזמן שחבריו ומשפחתו מנסים לעצור את התקף החרדה .
לחשושים הגיעו משאר היושבים בחדר , שצפו בעימות .
כשג׳ורדן התעלף , דילן נשבר ״גברתי השופטת , את רואה ? את רואה איזה טראומה הוא עשה לילד הזה ? הוא מקבל התקפי חרדה נוראיים כמעט כל יום , הגוף שלו לא החלים עדיין מאנורקסיה ומהפצעים של המכות של אבא שלו ! הוא היה עובד , בגיל פאקינג 16 ! על הפעם הראשונה שפגשתי אותו הוא קיבל התקף ! זה נראה לך הגיוני ?! ועוד להחזיר אותו אליו ? הוא יכול לזייף את זה בקלות או לשחד מישהו !״
מבטה של השופטת הפך למופתע מהתקיפות , אבל כמה שניות אחרי זה הוא הפך למבט שאמור להיות - מבט קשוח וריק .

אחרי ההפסקה שלקחו השופטים , כולם חזרו , כולל ג'ורדן שכבר התעורר ועידכנו אותו בכל מה שהיה .
הם חזרו למקומותיהם , והשופטת נעמדה . ״אדון מארק , אתה נידון לחמש שנות מאסר , למרות בתקופת גמילה . התעללת בבן שלך , זה מכניס אותך ישירות לכלא . ועל הילד , אתה נשאר אצל דודה שלך . אנחנו נבוא אליכם במהלך החודש לביקורי פתע , לראות איך הילד מסתדר בבית ואם הוא יוכל להשאר . אם לא - הוא יעבור לבית יתומים , למרות הגיל שלו . בקשר להתקפי החרדה - הוא מופנה ישירות לפסיכולוג״
הצעקות שמחה שיצאו מפיהם של חבריו ומשפחתו הם אלו שעזרו לג׳ורדן להבין שהם ניצחו . חיוך מאושר עלה על פניו , והוא התרומם במהירות , מרגיש צורך לחבק אותם .
דמעות ירדו מפניו וחבריו ומשפחתו חיבקו אותו בחוזקה ״ניצחנו . אנחנו ליטרלי ניצחנו״
_____________
05.09.20