I do everything for love

I do everything for love|32

מצטערת על העיכוב , לא היה לי זמן לשבת לכתוב ..🥺

הוא שמע רעשים מחוץ לחדר שלו , אבל לא ייחס לזה חשיבות כלשהי . הוא היה בטוח שזו רק הרוח בחוץ , שמעיפה דברים . אבל כששמע צעדים מתקרבים אל המיטה שלו , ויד מונחת על פיו , הוא קפץ וניסה להשתחרר . ״ג'ורדן ... תרגע , זה אני״ לחש לו הקול והוא קפא .  הדמות הורידה את ידה מפיו , מסמנת לו להיות בשקט . הוא הנהן .
״למה באת לפה ?״ שאל שחור השיער בשקט , מפוחד לעשות תנועה לא נכונה שתגרור אותו למצב לא נעים . ״רציתי להסביר את עצמי , את מה שקרה כל השנים האלו ...״ מלמל האב בבושה , משפיל את ראשו . ״בשתיים בלילה ?״ שאל ג'ורדן בזלזול , ומיד התחרט על כך כשאביו הרים את ראשו במהירות. אביו , למזלו , התעלם מהזלזול והתחיל לדבר ״כשאימא שלך נפטרה אני ... אני לא יכולתי , היא הייתה כל העולם שלי . אחרי כל הסבל שעברנו כל השנים האלו אני מאבד אותה , דווקא ברגע שהכי חיכינו לו ״ הוא נעצר , נושם עמוק ומיישר מבט עם בנו . אחרי שנים שזה לא קרה , ג'ורדן הביט על אביו בחמלה , ואביו הביט בו בחשש . ״היא השאירה אותי עם תינוק , תינוק שרק נולד . לא היו לי את האמצעים בכלל לטפל בך , לעזאזל . לא ידעתי כלום . לא היה לי גם מי שילמד , המשפחה שלי ניתקו איתי קשר , גם המשפחה שלה . הם אמרו שזה הגורל . הנקמה שלו על זה שהתגרנו בו״ הוא נעצר שוב , מרים את ידו ומנגב את הדמעות . ג'ורדן טפח על המיטה שלו , מזמין את אביו לשבת לידו ומחבק אותו . ״אתה ילד מדהים ג'ורדן , אתה היית בדיוק כמוני בילדות . אבא שלי התעלל בי , הוא היה שתיין . הוא היה מרביץ גם לאימא שלי, סבתא שלך ״ ג'ורדן ניתק אותם מהחיבוק , מנגב לאביו את הדמעות ״אתה לא חייב להמשיך לספר אבא ..״ לחש לו בשקט ״מגיע לך לדעת את זה ג'ורדן״ אמר לו בחיוך ״היא נפטרה כשהייתי בן 10 , לנה כבר עזבה את הבית ולא ידעה על זה . אני די בטוח שהיא לא סיפרה לך , אבל יש לנו עוד אחים . אנחנו לא יודעים איפה הם , לא דיברנו איתם הרבה שנים . בסופו של דבר , אבא שלי נפטר מהרעלת אלכוהול כשהייתי בן 16 . אם כמה שלא רציתי גם אני להתדרדר לזה , כשאימא שלך נפטרה זה קרה . הייתי משאיר אותך עם בייביסטריות , אם אתה זוכר . כשהתבגרת עשיתי לך בדיוק אותו הדבר שעשו לי . הרסתי לך את כל הילדות , אני לא מבין איך בכלל אתה נותן לי להשאר פה ״ ג'ורדן רק חייך . ״אחרי הכל , לא משנה מה תעשה , אתה עדיין תשאר אבא שלי . יש לנו אותו קשר דם . זה שבנאדם מתנהג בצורה כלשהי , לא פוסלים אותו . גם אם זה מזה . למרות הטראומות שקיבלתי , תמיד הבנתי ממה בא הרצון שלך לאלכוהול . אני מצטער אבא , שלא הצלחתי לעזור לך ״
הם התחבקו , וג׳ורדן נשכב במיטה . אביו ליטף את ראשו , וכשהילד נרדם הוא נתן לו נשיקה בראש ויצא .

ביום למחרת , ג'ורדן קם טרוד . השיחה עם אבא שלו גרמה לו לתהות אם מה שדיבר עליו באמת נכון . מצד אחד , הוא אבא שלו , למה שהוא ישקר ? מצד שני , זה אותו אבא שהתעלל בו במשך כל השנים האלו . וחוץ מזה , מה הוא אמור עכשיו לעשות עם המידע הזה , לעזאזל ? לדבר עם אבא שלו שוב ? לחזור אליו , לאותו מקום שבו הוא חווה את כל ההתקפים והמכות שוב ? הוא רצה להתייעץ עם מישהו , אבל אבא שלו ביקש לא לספר לאף אחד . צד אחד בו אמר לו לעשות את זה , כי זה אותו האבא שהתעלל בו במשך השנים . מהצד השני , זה אבא שלו . הוא התחבט עם הקולות בראשו , לא שם לב שחבריו קוראים לו כבר כמה דקות . ״ג'ורדן !״ הוא התעורר פתאום , מנער את ראשו ומביט עליהם בבלבול . ״מה ? קרה משהו ?״ הוא שאל בתמימות , מנסה להסתיר את הבהלה שלו . אבל כמו שכולם הכירו אותו , הוא היה שקרן מאוד גרוע . דילן צמצם את עיניו בחשד ״זה בדיוק מה ששאלנו אותך במשך חמש דקות כבר״ ג'ורדן משך בכתפיו ״סתם , מחשבות״ הפעם קלואי הייתה זו שבחנה אותו ״וזה לא על מה שאנחנו חושבים שזה , נכון ?״ ג'ורדן נעץ בה מבט כועס . הם חשבו על זה שהוא רוצה להתאבד שוב . ״ל-לא !״ הוא מלמל , משפיל את ראשו ומשחק עם אצבעותיו . משהו בגמגום שלו נראה לה חשוד , אבל גם הוא היה משקר הוא היה כבר מגרד את הגבה שלו . ״אוקי , סליחה . אז אתה ריצה לשתף על מה ?״ הוא הניד בראשו , קם והילך לשירותים ״בבקשה אל תבואו , אני רוצה להיות לבד״ מלמל , בורח לבניין שבו הוא למד . ״כולנו יודעים שקרה משהו , כן ?״ שאלה קייסי , מודאגת . ״כשהוא אמר שהוא לא חושב על להתאבד זה היה נכון , כי אם כן הוא כבר היה מגרד את הגבה . אבל משהו בחוסר ביטחון לא מסתדר לי״ אמרה קלואי . ״יש לו עוד סימן של שקר , והוא עשה אותו״ התפרץ פתאום דילן ״הוא שיחק באצבעות , שיט !״ קראו קלואי ודילן ביחד , רצים לכיוון השירותים .
בסופו של דבר רק דילן וקלייב נכנסו לשירותים , מחפשים במרץ אחרי שחור השיער . ״בייבי ...?״ קרא דילן וכששמע אנחה מאחד מהתאים נאנח לרווחה . הקליק של פתיחת הדלת נשמע , והוא רץ אל הרעש . נעמד מול בן זוגו המיואש . ״זה נקרא לסמוך עליי , דילן ?״ שאל שחור השיער , עיניו מתחילות להתמלא בדמעות . ״לא אבל -״ ג'ורדן הרים את ידו . ״הבטחת שתסמוך עלי , תמיד . אתה לא מקיים את זה״ אמר הקטן בקול פגוע  . ״כשקלואי שאלה אותך אם אתה חושב על דברים אובדניים אתה שיחקת באצבעות , זה אומר שאתה משקר ! מה אתה רוצה שאני אעשה ג'ורדן ? ייתן לך להתאבד ?״ התפרץ דילן בכעס וג׳ורדן פער את עיניו באי אמון ״אתם לקחתם לי את כל הדברים החדים , דילן ! אין לי כלום ! אתה רוצה לראות ? הנה ! תראה !״ הוא הפשיל את השרוולים , מראה לו את הצלקות הישנות , שום פצע טרי לא נראה . הפעם דילן היה זה שפער את עיניו באי אמון . ״אתה עדיין לא מאמין , נכון ? אתה לא מסוגל לסמוך על הבן זוג שלך״ הפעם קולו של ג׳ורדן היה שקט , ושבור . הוא זרק את התיק שלו על דילן , בורח משם ולא עוצר גם כשהם קראו לו .
דילן התיישב על הרצפה , טומן את פניו בידיו ״אני כל פעם הורס לנו מחדש . הוא צודק״ קלייב לא ענה , רק חיבק את דילן ונתן לו לפרוק בשקט עד שנרגע .

ג'ורדן התפרץ לבית במהירות , אוסף כל מה שיכל מהבגדים והדברים שלו לתוך מזוודה . הוא לקח דף מהפתקים שהיו לו בחדר , טוש אדום והתחיל לכתוב .
כשסיים , הוא ירד למטה , משאיר את הפתק על השולחן במטבח ויוצא משם . בפתק הייתה רק מילה אחת , שיכלה להסביר את הכל .
׳עזבתי״
___________
ישבתי בין הזומים וכתבתי לכם פרק פיצוי עם 1,000+ מילים , תהיו גאים בי יאיי ❤️
הסיפור נגמר עוד שלוש פרקים (עם אפילוג) , תתכוננו !😍
19.10.20