I do everything for love

I do everything for love|03

הסיפור שוכתב,תשימו לב❥
~~~~~~
דילן ישב עם כל חבורת נבחרת הפוטבול, כשהמעודדות מתיישבות לידם עם הבגדים ה..מאוד קצרים שלהן.
משום מה, זה לא גירה אותו עכשיו. זה לא הזיז לו בכלל.
לעומתו, ליאו כבר היה עסוק כבר בלהתנשק עם אחת מהן,בולעים אחד את השניה.
הבלונדיני היה עסוק בלהסתכל על ג'ורדן, שישב בפעם הראשונה בחדר האוכל, עטוף בגקט עבה על גופו הקטן.
פרצופו היה מושפל אל המגש שלו והוא אכל בשקט, לבד.
״-מה הפריק הזה ככ מעניין אותך?״
הוא שמע רק את סוף המשפט של המעודדת שישבה לידו, מנסה להזכר בשם שלה.
אה. קוראים לה ג'סי.
״זה לא עניינך״ החזיר לה בטון אדיש והיא הוציאה מלמול זועם מפיה, מתעצבנת.
״אתה כל היום, מהבוקר מתעלם ממני ומסתכל רק על הפריק הזה! המשפט היחידי שאתה שומע שאני אומרת זה רק עליו! מה יהיה איתך דילן?״ צעקה עליו, מפנה את כל מבטי התלמידים אליהם ואל ג'ורדן.
ג'ורדן הרגיש לא בטוח עם כל המבטים, זורק את המגש הכמעט מלא באוכל לפח ורץ משם.
״זה לא עניינך״ אמר לה שוב, מרים את קולו עליה אך פרצופו עדיין נשאר אדיש וקר ״הוא פריק ומה את? את הרבה יותר גרועה. את נמרחת על בנים ומראה את הגוף שלך. לו לפחות יש קצת כבוד עצמי והוא מסוגר בעצמו לא כמוך שמחפשת כל הזמן תשומת לב, ג׳סי״
כולם השתנקו בהלם והיא הביטה בו בעיניים זועמות שנצצו בדמעות, רצה משם וכל החבורה שלה אחריה.
״למה אבל?״ מלמל ליאו בזעם כש׳החברה׳ שלו רצה גם אחרי ג'סי, עוזבת אותו.
״תשתוק,ליאו״ מלמל בזעם, מתיישב וממשיך לאכול ״תעיפו כבר את המבטים שלכם, אני לא מציג פה איזה שהיא הצגה!״
המבטים המשיכו להיות עליו.
הוא קם משם, נושם עמוק ומתחיל לחפש את ג'ורדן.

״מה אתה רוצה, דילן?״ שאל הקטן בשקט, מבלי להסתכל אפילו על הבלונדיני שהתיישב לידו.
״אני לא יודע, ג'ורדן״ החזיר לו ״אתה מסקרן אותי״
״מה מעניין בי?״ שאל הקטן בייאוש ״אני לא מעניין. תתרחק. בבקשה ממך, דילן״
דילן שתק לרגע, חושב על תשובה ״אני לא יכול״ ענה לו הבלונדיני בכנות, נאנח.
ג'ורדן לא ענה.

הוא הגיע סופסוף לעבודה שלו.
הוא הניח את תיק בית הספר שלו, מחליף לבגדים של המסעדה בשירותים ויוצא עם הפנקס והעיפרון בידו.
״שולחנות 4,7,18,20 שלך. קדימה״ אמר לו הבוס, טופח על גבו ושולח אותו.
הוא נשם עמוק, מעלה חיוך והולך לשולחן 4.
״שלום, מה תרצו להזמין?״ אמר, מתחיל לכתוב את ההזמנות שלהם ומביא את הפתק לטבחים.
כשהלכו הם השאירו לו טיפים ובניהם היה פתק.
הוא פתח אותו, רואה מספר ומסמיק.
פעם ראשונה שהתחילו איתו.
״ג'ורדן?״ שאלה הקופאית בשקט, בוחנת את פרצופו ״אתה ..מסמיק?״
״ל-לא״ מלמל בשקט, זורק את הפתק במהירות על הרצפה.
היא ציחקקה, מרימה את הפתק. ״מספר?״ שאלה בהלם
הוא הנהן, מסמיק שוב
״ג'ורדן התחילו איתך!״ קראה בהתלהבות, מחבקת אותו.
הוא נרתע מהחיבוק והיא שיחררה אותו במהירות, מלמלת סליחה אבל עדיין מחייכת.
קייטי לא הייתה..חברה שלו, אבל כן ידעה על ההתקפים שלו ועל זה שהוא לא אוהב מגע.
״אתה הולך להתקשר אליו?״ שאלה אותו בהתלהבות
הוא משך בכתפיו, לוקח ממנה את הפתק וממשיך לעבוד.

״רק 300 שקל?! איך אתה מצפה לעזאזל שנשלם שכר דירה בקרוב?!״ צעק עליו אביו, כועס.
״י-יש ל-לי עוד כס-כסף מהע-מהעבו-מהעבודה ה-השניה״ אמר, מוציא את הארנק ומוסיף את הכסף.
״זה רק 200 שקל, מה זה עוזר?!״ צעק עליו שוב ״ג'ורדן, תתאפס כבר! אנחנו צריכים לשלם על דברים פה!״ שאג
ג'ורדן רעד בפחד, מרגיש את ההתקף מתקרב.
״גם את העבודה אתה לא עושה כמו שצריך כדי לקבל טיפים טובים?!״ צעק עליו בכעס.
״ס-סליחה אבא״
״מתי תבין את זה כבר?! אתה סתם אפס!״ צרח המבוגר בכוח, מתחיל להכות את שחור השיער המבוהל.
אבל הוא שתק, לא עונה. הוא ידע שאביו צודק.
~~~~~
איך בנתיים הפרקים?
זה ממש חשוב לי שתגיבו.
עלה בתאריך: 05.05.20