Killer

פרק 5.

ג'ק פנה פנייה חדה לשביל צדדי בתוך היער, ונעצר במרחק 42 מטר מהכביש, בקרחת יער קטנה.
"לינדה, אנחנו נקים את המחנה כאן הלילה, ומחר אנחנו כבר נתמקם בבקתה" הוא כיבה את המנוע.
"אנחנו צדים חיות בעזרת רובים בבקתת הציד של אבא שלי" לין הוסיפה בחיוך גאה.

תענה לה.

"נחמד."

היא קופצת מהמכונית, "תרד, אני ואבא שלי נוציא פה מה שצריך."

אני מתיישב על האדמה ובוהה בלין ואביה בונים את המחנה בתנועות מיומנות.

אני לא טוב בתקשורת עם אנשים. אני מעדיף להיות לבד,
להבין כיצד מוחות של בני אדם עובדים, זאת אחת מתעלומות ההיסטוריה,
אני לא אוהב להיות במצב שבו אני עם משהו שאני לא יודע איך לפענח.
כאשר אני לבד, אני מצליח  לראות את העולם יותר טוב.
אני מניח שאני מקבל את הכינוי "זאב בודד", אם כי זה לא נכון, זאבים בודדים גורשו מהלהקה שלהם,
אני פשוט לא רציתי להיות חלק ממנה מלכתחילה.
הכינוי 'יגואר' יתאים, הוא יותר עוין לחברה מאשר זאב...

אני בוחן את לין,
היא נראית בגיל שלי, אולי קצת יותר גדולה.
היא גם די שרירית יחסית לנקבה, בטח העבירה הרבה זמן במסעות עם אביה.
ג'ק נראה בחור חזק, יציב,
אפשר לראות שיש לו וללין קשר טוב.

אני לא יודע מי הוא אבא שלי.
בטח רק עוד אחד ממאות הגופות שיצאו מביתנו.
אני גם אף פעם לא חשבתי עליו יותר מידי,

בשביל אמא שלי הוא בטח היה רק כלי כדי ליצור את המשרת המושלם בשביל עצמה.
בשבילי,
הוא כלום.
כמו שאמרתי,
אני לא מרבה לחשוב על הצד השני שיצר את הדנ"א שלי.
באחת הפעמים הנדירות שאימי התעניינה בי אישית,
היא שאלה אותי אם יש לי רצון להכיר את הגבר שגרם לה להוליד אותי,
אמרתי לה שלא,
ומאז הנושא לא עלה יותר.
אז הייתי בטוח שהיא הולכת לנופף מולי באיבר מין מכוסה בדם יבש ולהכריז בפניי שזהו אבא שלי.
אני מניח שזהו חלומו של כל ילד לפגוש את אביו כך.

ועכשיו אתה מתחרט?

לא, להתעסק בעבר זאת טעות,
אנשים בעולם הזה תקועים יותר מידי בעבר ושוכחים איך לחיות את חייהם, את ההווה.

ובהווה כרגע,
אני צריך לשבת בחוסר אונים ולהעמיד פנים של בן נוער ללא מוח.

אור אש הבליח,
לרגע הלב שלי עבר התקף לחץ קצר, טראומה לא רצויה מהאש בצינוק.

עוד רגע אתה לא תצטרך יותר להעמיד פנים, אתה כבר הטיפש המושלם.

זאת לין, שמציבה קדירה מעל מדורה נמוכה.
ארוחת ערב.

זאת רק פאקינג ילדה, פחדן.

ארוחת ערב.
הבטן שלי מקרקרת,
דווקא עכשיו הגוף שלי מחליט להודיע לי על חוסר באנרגיה.