פרסי היה לחוץ טוב, היו פעמים שהוא היה הרבה יותר לחוץ מעכשיו אבל הוא לא ידע איך לספר לפייפר ואם הוא לא יצליח לספר לה, הוא אבוד
"פרסי?" קראה פייפר "אמרת לי לבוא מהר, מה קרה?" "אני..." הוא התחיל לגמגם, הוא לא ידע איך להסביר את עצמו, וזה עיצבן אותו מאוד
הוא נשם נשימה עמוקה "אני צריך את העזרה שלך" הוא אמר לבסוף "בטח" היא אמרה "במה בדיוק?" "אני חשבתי על זה הרבה זמן" אמר פרסי "ועכשיו שיש לנו שקט - " "אל תפתח פה לשטן פרסי" צחקה פייפר
"כן, אני יודע" הוא אמר "בכל מקרה, התחלתי להגיד שבגלל שכרגע הכל בסדר אז חשבתי להציע לאנבת' " הוא קיווה שהיא תבין למה הוא מתכוון
"סוף סוף!" היא התרגשה "אז בזה אתה צריך עזרה?" היא שאלה הוא הנהן "אני רצה לספר לליאו ולג'ייסון" והיא רצה משם
עד הערב התכנסו; ניקו די אנג'לו, ליאו ואלדס, ג'ייסון גרייס ופייפר מקלין בביתן מספר 3 כדי לעזור לפרסי הם חשבו על הרבה רעיונות איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, ורק סביבות 3 לפנות בוקר הגיעו להסכמה
(למחרת)
אנבת' התעוררה ליום קיצי טיפוסי היא חשבה שזה יהיה יום רגיל כמה שהיא טעתה
"בוקר טוב פייפס" היא אמרה לחברתה "בוקר טוב!" אמרה פייפר אנבת' חשבה שהיא אמרה את זה ביותר מדי התלהבות בשביל יום רגיל "את באה איתי היום?" שאלה אותה פייפר "לאן?" שאלה אנבת' "לפגוש את הייזל וריינה!" אמרה פייפר "הם מצאו חוף מהמם ליד מחנה יופיטר ואמרנו שנעשה יום בנות"
"אה, מגניב" אמרה אנבת' "אני אלך לארגן לי תיק" היא נכנסה בריצה לביתן מספר 6 תפסה תיק והכניסה לתוכו בגד ים, מגבת, בגדים להחלפה, חטיפים וכמובן את החרב שקיבלה מדמסן וקצת אמבורסיה ונקטר למקרה ביטחון
היא פגשה את פייפר אחרי כמה דקות ליד העץ של תאליה והם יצאו מהמחנה "אנבת' פייפר!" קרא פרסי הם הסתובבו אליו
"היי מוח אצה מה קורה?" אנבת' שאלה אותו "לאן אתן הולכות?" הוא שאל אותן "ליום בנות, עם ריינה והייזל" אמרה פייפר
"אה" הוא אמר "רוצות שאני אבקש מבלאקג'ק לקחת אותכן? ככה שתגיעו מהר יותר?" "אנחנו נשמח" אמרה אנבת' ונישקה אותו
3 דקות אחרי זה הן נופפו לו לשלום כשהן רכובות על גבו של בלאקג'ק בדרך לפגוש את ריינה והייזל
אחרי 3 שעות ארוכות, הן הגיעו הם ירדו מגבו של בלאקג'ק ונתנו לו תפוח לאות תודה
"ריינהה הייזל!" צעקה פייפר ריינה והייזל הסתובבו אליהן ורצו לחבק אותן, כבר הרבה זמן הן לא נפגשו
שאר היום עבר עליהן בנעימים הם נכנסו לים, ואנבת' בנתה דברים בחול (בכל זאת, אדריכלית) וכשהשמש שקעה ריינה והייזל הלכו להביא להם אוכל ממחנה יופיטר
אנבת' החליפה בגדים וחיכתה לפייפר שגם היא החליפה בגדים "סוף סוף" אמרה כשפייפר התקרבה
אבל זאת לא הייתה פייפר זה היה פרסי
"פרסי מה אתה עושה כאן?" שאלה אותו אנבת' "ביקשו ממני לאמן כמה חצויים במחנה יופיטר" אמר לה "וריינה אמרה לי שאת כאן אז באתי לפגוש אותך" אנבת' צחקה "פרסי אנחנו לא נפרדים, במקסימום היינו נפגשים בבוקר"
"אבל רציתי לשאול אותך משהו ואם הייתי מחכה לבוקר לא בטוח שהייתי זוכר, או שהיה לי אומץ" "אומץ? למה אתה? - " היא התחילה לשאול ונעצרה הלב שלה התחיל לפעום במהירות
"אני לא יעשה את זה ארוך כי תהרגי אותי" הוא אמר "אני אוהב אותך" הוא אמר לה "אני אוהב אותך כל כך, שזה כואב להיות בלעדייך" הוא עצר "אנבת' צ'ייס" והוא כרע ברך "התנשאי לי?" שאל אותה
אנבת' לא נשמה, היא לא האמינה ובלי שהיא שמה לב היא חייכה חיוך ענק "את צוחקת עליי" הוא אמר אחרי שנייה "לא אני לא!" היא אמרה, מבינה מה הוא זומם
"גם ככה זה לא קל בשבילי" הוא חייך היא היתכופפה ושמה את הטבעת על האצבע שלה ואמרה: "בחיים לא יהיה לך קל איתי"
הם התנשקו היא לא ידעה כמה זמן, דקה או אולי שעתיים, לא היה לה אכפת כשהם התנתקו אחד מהשנייה הגיעו בריצה כל החברים שלהם
פייפר, ריינה, ליאו, ג'ייסון, פרנק, ניקו והייזל זרקו אותם לים
פרסי תפס את אנבת' ונישק אותה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זאת הייתה הנשיקה התת ימית השנייה הכי טובה בכל הזמנים
ואנבת' ידעה, שהיו עוד.
פרסבת׳💙💙💙 זה הכל להיום ואני ממש מקווה שאהבתם אם אתם רוצים יש שתי פאפניקים שאני כותבת: 1 שבעה חצויים בהוגוורטס 2 אוהב אותך, גם אם זה קשה
וזהווווו ממש חפרתי אני אנסה לכתוב שוב בקרוב ואם מישהו רוצה שאני יכתוב על משהו ספציפי אז תכתבו לי🙃 יום עצמאות שמח 🌺
