And they live happily ever after

סולאנג'לו

נ. מ. ניקו

ישבתי ליד העץ של תאליה ונהנתי מהאוויר הנקי

פתאום ויל סואלס הגיע

"מה קורה?" הוא שאל

"אלוהים סולאס תעזוב אותי" נאנחתי

"מישהו צריך לוודא שאתה חי" הוא ענה "בוא, ארוחת ערב"

"אני לא רעב" עניתי

"אה, ברור" הוא אמר "מה קרה?" הוא שאל שוב

"אני לא שייך לכאן" אמרתי

"אוי תסתום, דיברנו על זה כבר"

"אבל זה נכון!" צעקתי "כולם פוחדים ממני! לאף אחד לא אכפת ממני!"

"לי אכפת" הוא ענה בשקט

הסתכלתי עליו, המום

"מה?" שאלתי

"לי אכפת, למה אתה חושב שאני בא לבדוק מה איתך כל יום? כי אני מרחם עליך?" הוא שאל בתוקפנות

"אני-" התחלתי להגיד

"אני לא מרחם עליך" אמר ויל "אני עושה את זה כי אני רוצה ולא משום סיבה אחרת"

ואז הוא הסתובב והלך

ישבתי עוד קצת בשקט, מופתע ממה שקרה, לויל סולאס אכפת ממני?

*****

קמתי בבוקר והלכתי לביתן אפולו, ידעתי שאני צריך להתנצל בפני ויל למרות שאני ממש לא אוהב את זה

דפקתי וקיילה פתחה

"ויל כאן?" שאלתי
"לא הוא במרפאה" היא ענתה לי

הנהנתי לתודה והלכתי לכיוון המרפאה

נכנסתי וראיתי אותו מסדר את אחד הארונות

"היי" אמרתי

הוא הסתכל עלי והוא נראה מופתע

"מה אתה עושה פה?" הוא שאל במעט כעס

"באתי להתנצל" אמרתי "זה היה נראה שנפגעת ממני אתמול, לא התכוונתי"

הייתי מופתע שאמרתי את זה, אני אף פעם לא מתנצל

הוא גם נראה מופתע

"אה וואו" הוא אמר "אני סולח"

עמדתי שם ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי

"אני יכול לעזור?" שאלתי
"אני עוד רגע מסיים" הוא ענה

יצאתי לכיוון האגם
אחרי כמה דקות ויל הגיע

ישבנו בהתחלה בשקט

"למה אכפת לך ממני?" שאלתי פתאום

"אני לא יודע, פשוט אכפת לי" הוא ענה

באתי להגיד משהו והתחרטתי,
כי הבנתי משהו

אני מתאהב בויל סולאס

"אני קצת עייף, לא ישנתי טוב בלילה" אמרתי "אני הולך לישון נתראה בארוחת ערב"

לא חיכיתי לתשובה שלו, ברחתי משם

אני לא מאמין שזה קרה, אסור שזה יקרה

כדי שלא יקרה מה שקרה עם פרסי

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אני לא יכול להתרחק ממנו כשאני רוצה להיות לידו ואני גם לא יכול להיות לידו.

ישבתי בשקט בארוחת ערב, חושב מה לעשות תוך כדי התעלמות מויל

אבל הוא לא אהב את זה, בסוף הארוחה הוא גרר אותי אל העץ של תאליה

"מה קורה?" הוא שאל בדאגה "למה אתה מתעלם ממני?"

"מה?" שיחקתי את עצמי
"כל הארוחה ניסיתי לדבר איתך, אתה התעלמת אל תכחיש"

"אני לא מכחיש" אמרתי
"למה? למה אתה מתעלם?" הוא שאל בקול שבור

"כי אני לא יכול לעבור את זה שוב" אמרתי "אני מצטער"

"לעבור מה?" הוא שאל בייאוש
"אני-"

התחלתי להגיד אבל עצרתי, הוא בטוח יצחק עלי

"אתה מה ניקו?" הוא שאל

"אני... אני אוהב אותך" אמרתי בשקט

קיוויתי שהוא לא שמע אבל הוא כן שמע

הוא היה בשוק, ברור

הנה הרסתי עוד חברות, מה לא בסדר איתי??

ציפיתי שהוא יברח בצעקות או משהו בסגנון אבל הוא לא עשה את זה

במקום זה הוא התקרב אלי ונישק אותי

הייתי בשוק, אבל ברגע שהבנתי את הסיטואציה נישקתי אותו בחזרה

בסוף התנתקנו אחד מהשני

הבטנו אחד בשני, מנסים להבין מה קרה

ואז חייכתי חיוך גדול, בחיים לא חייכתי ככה, גם ויל חייך

נישקתי אותו שוב
מאושר, סוף סוף מצאתי את המקום שלי, ואת האושר שלי

ויל התרחק ממני וחייך
"אמרתי לך שאכפת לי ממך"

"זה הדדי" עניתי
"באמת?" הוא התגרה בי
"ביקשתי ממך סליחה, זה משהו מיוחד" אמרתי

הוא חייך
"הלוואי ואני יגרום לך לעשות המון דברים מיוחדים"

סולאנג'לו 💛🖤
אני מתה עליהם
הייתי חייבת לכתוב עליהם וואנשוט כי כל הפאנפיקים/וואנשוטים שלהם ממש מעצבנים
תהנו
ביי✌️