סגירת מעגל

551 35 2
                                    


נ. מ. תאליה

צעדתי לכיוון המסעדה והתיישבתי

אחרי כמה דקות הגיעה מלצרית ושאלה אם אני רוצה להזמין משהו

הזמנתי סנדוויצ׳ים ומיץ תפוזים

חיכיתי בחוסר סבלנות, הייתי ממש מתוחה

אחרי עוד כמה דקות ראיתי אותו, סוף סוף

"היי תאליה מה נשמע?" הוא שאל
"בסדר, מה איתך פרסי?" שאלתי

"כרגיל" הוא ענה והביט בי בעניין

"אז למה קראת לי לכאן?" הוא שאל בעניין

"יש כמה דברים שאני צריכה להסביר לך" אמרתי

"מה?" הוא שאל

רציתי לענות אבל המלצרית חזרה עם הסנדוויצ׳ים והמיץ

"אז מה את צריכה לומר לי?" הוא שאל שוב

נאנחתי

"אתה זוכר שאתה ואנבת' הבאתם את גיזת הזהב ואני חזרתי?" שאלתי

"ברור" הוא ענה

"ואתה זוכר שאני הייתי... טוב, מגעילה אלייך?" המשכתי

הוא נעץ בי מבט "קשה לשכוח"

"אז" אמרתי במעט פחד "אני רוצה להסביר למה הייתי מגעילה"

"אוי תאליה" פרסי צחק "אני לא כועס עלייך, גם אני הייתי נודניק, הכל טוב"

"לא" אמרתי "חשוב לי להגיד את זה"

נשמתי עמוק והתחלתי

"כשחזרתי גיליתי שלוק בגד בנו" אמרתי "זה לא היה קל, חזרתי אחרי 6 שנים אבל איכשהו לא התבגרתי, לא ידעתי מה קורה והייתי ממש בשוק, לוק בגד בי ואנבת' כבר הייתה גדולה, לא אותה ילדה קטנה שהגנתי עליה"

פרסי הנהן "זה בטח היה נוראי"

"כן.. טוב זה לא היה להיט וזה הפך לקשה יותר כשהייתי צריכה להסתגל למציאות מהר מאוד" אמרתי

"בסוף הקיץ ובתחילת הלימודים, כשהיה לי זמן עם אנבת', היא סיפרה לי על הרפתקאות שלכם ואני ראיתי איך אנבת', היחידה שהכרתי וסמכתי עליה, נעלמת לי"

נשברתי לרגע, פרסי התבונן בי בריכוז

"ידעתי שהיא אוהבת אותך, כבר אז אבל היא לא הודתה בזה, ולא יכלתי לתת לך לקחת לי אותה, את הדבר היחיד בחיים שלי שעדיין קבוע"

פרסי נראה כאילו הוא מתלבט

"אז למה הצטרפת לציידות?" הוא
שאל לבסוף

"במהלך המסע שלנו, אחרי שפגשת את אפרודיטה, אני ידעתי שלא משנה כמה אני רוצה, יום אחד אתה ואנבת' תהיו ביחד, וידעתי שאני לא אוכל לאוהב מישהו ככה"

שיחקתי עם הסכין ונאנחתי

"אני לא מצטערת שעשיתי את זה פרסי" אמרתי

"הצטרפות לציידות הייתה החלטה טובה, גיליתי בית ומשפחה ומציאות חדשה שבה אני לא 'תאליה בת זאוס' או 'זאת שהייתה עץ פעם' הייתי אני, למדתי להסתגל לשינויים וחיים משלי"

פרסי שתק קצת ואז שאל "ולמה שמרת את זה בבטן? יש לך חברים יכולנו לעזור לך"

"כדי לא משנה כמה רציתם,
לא הבנתם" עניתי

חייכתי, הייתי חייבת את השיחה הזאת
גם פרסי חייך, זה נראה שהוקל לו

השארתי כסף על השולחן ואנחנו קמנו

נפרדנו ואמרתי לו למסור דש לאנבת' ולכולם ואז התפצלנו, הוא למחנה ואני לציידות, לבית שלי











אהממ כן
עוד וואנשוט צולע במיוחד😂
זה די חמוד, סליחה שזה קצר
🌟🌟🌟




And they live happily ever afterWhere stories live. Discover now