And they live happily ever after

יום אחד זה יקרה

החלום התחיל בשנייה שהוא עצם עיניים

הוא סבל, מאוד

כל קרב, כל מפלצת,
חזרו אליו, דווקא היום

פרסי ראה את עצמו בקרב הראשון שלו מול המינוטאור, והרגיש את החרדה שאז הוא הרגיש

הוא ראה את מדוזה ואת ארס
הוא ראה את לוק ואת אטלס
הוא ראה את הקרב על המבוך
הוא ראה את הקרב נגד קרונוס
הוא ראה את המסע עם הייזל ופרנק

הוא ראה את הזמנים בארגו 2

המפלצות שתקפו אותם כל הזמן והפחד שהם היו בו

הוא ראה את עצמו נפרד מאנבת' לפני שהיא התחילה את המסע אל אות אתנה

ואז, גולת הכותרת

הוא ראה והרגיש אותם
נופלים לטרטרוס, הגיהנום היווני

והנה עוד פעם, המסע הקשה שהם עברו

פרסי רק רצה להתעורר
לא להיות שם יותר

אבל הוא לא הצליח

גם אם הוא רצה, הוא לא יכל לשכוח את מה שהם עברו שם

ועכשיו, הודות לחלום שלו,
הוא יעבור הכל מחדש

הוא ראה את הנפילה שלהם ואז את הייאוש שאחז בו בנהר הייאוש ואיך אנבת' מנסה לנחם אותו ואז את ההליכה אל נהר האש ומשם ההבנה שהם חייבים לצאת מטרטרוס

ואז המסע הנוראי החל
הדרך אל היציאה

המפגש עם בוב ועם האמפוזות
אבל הכי נורא, עם האראי

זאת אשמתו, הוא ידע את זה, אשמתו שהם נפלו לשם, הוא לא עשה הכל, הוא לא ניסה להציל אותם, הוא ויתר

זאת אשמתו שחברים שלהם נהרגו, לוק סלינה בקנדרוף ביאנקה וזואי, הוא לא הצליח להציל אותם ועכשיו הם מתים בגללו

זאת אשמתו שמחנה החצויים בצרות, אז נכון זאת לא אשמתו שהוא נעלם זה בגלל הרה אבל הוא לא חזר, הוא לא הצליח להיזכר והוא לא חזר אל המחנה והוא לא ניסה להגן עליהם מהלגיון הרומי

הוא נטש את המחנה שלו, את הבית שלו כדי לצאת למסע הזה שגם הוא, נכשל

הוא לא פגש את אמא שלו ואת פול מאז שהרה חטפה אותו, הוא לא התנצל על זה שנעלם להם, הוא לא פגש את החברים שלו, הוא פשוט עזב אותם

אתנה אמרה לו שהפגם באופי שלו זה נאמנות, שהוא מוכן להקריב את העולם בשביל חבר

ועכשיו זה נראה שהיקום, אלות הגורל צוחקות עליו בחזרה, הנה הוא כאן בטרטרוס, הגיהנום היווני שאף
גיבור לא עבר אותו ויצא ממנו חי

הוא בודד, חבריו לא לצידו ואין לא מושג איפה אנבת', הוא פצוע וחלש, וגאיה בדרך לניצחון, ככה שהוא גם לא הציל את חבריו וגם לא את העולם

הוא נכשל ושום דבר לא ישנה את זה

הוא עצם את עיניו בפעם האחרונה, נושם בכבדות בגלל הפצעים הקשים שספג, מודע לכישלונו ולדברים בהם הוא אשם

זהו, הוא לא יכל יותר

הוא שמע את צעקת המפלצות,
השמחות שסוף סוף הוא מוותר סופית

__________________________________________________

הוא התעורר בפתאומיות
זה היה חלום, הוא בטוח, הוא במיטה שלו

הוא קם ושטף פנים

'זה היה רק חלום' הוא אמר לעצמו
איכשהו זה לא עודד אותו

למרות שהוא ידע שזה יהיה החלום
היום לפני שנה הוא ואנבת' נפלו לשם

'זה נגמר' הוא מלמל 'זה נגמר'

פרסי שמח מאוד על זה שהוא התעקש לא לישון עם אנבת' היום, כירון חשב שזה יעזור להם אבל פרסי התעקש שלא

אם הם היו ישנים ביחד אז בגלל הסיוטים שלו הוא היה מעיר את אנבת' ומפריע לה

אבל הסיוטים שלו לא נגמרו, הם תמיד חזרו, כל לילה, ופרסי כבר לא זכר מה זה לילה של שינה רצופה וטובה

אבל יום אחד זה יקרה, יום אחד הוא יימצא אושר שינצח את הסיוטים שלו והוא יוכל לחזור לחייך ולשמוח כמו פעם
אבל עכשיו הוא כבוי

סליחה על הוואנשוט הדיכאוני הזה
אני יודעת שזה יצא קצת עצוב
אתמול היה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
והחלטתי לכתוב וואנשוט לכבוד זה
פרסי ג'קסון ואנבת' צ'ייס נפלו לטרטרוס ועברו זוועה נוראית
לי זה הזכיר ניצולי שואה
ורציתי לכתוב על זה וואנשוט
סליחה שזה יצא עכשיו קצת כבד
מקווה שאהבתם