נ.מ. אד
אחרי שטרי הפכה לנחש העולם כולו השתגע. בזמן הנסיעה דיברתי עם לואי, שאלתי אותו למה, אם המחנה כל כך בטוח, הוא נמצא מחוץ למחנה? מתברר, שבמחנה בטוחים שהוא וכל ה"ביתן" שלו הם חלשלושים ומעפנים ושאף אחד לא פונה אליהם בשביל שיצטרפו למסעות להציל את העולם. לכן הוא החליט שהוא יצא לבדו ויראה לכולם שגם הם (הביתן שלו) יכולים להיות גיבורים. מטופש לגמרי לפי דעתי. אם הם כבר זכו במושב האחורי הנוח, שינוחו שם ויהנו, למה הוא חייב לעבור קדימה ולחפש צרות? במשך כל הנסיעה הרגשתי את טרי על גבי והיא לא התעוררה בכלל. אני לא מבין איך זה הולך, אבל אולי להפוך לנחש זה לוקח הרבה אנרגיה ולכן היא ישנה ככה.
פגשתי את כירון, הקנטאור המפורסם מאמן הגיבורים מימי קדם. הוא אמור מלהיות ממש זקן עכשיו. הוא הסביר לי שכל המיתוסים היווניים והרומאים (או לפחות הרוב) הם אמיתיים. המפלצות, האלים, הנימפות ושלל היצורים באמת קיימים, חיים ונושמים. כאילו שזה לא מספיק, אני בן של אחד מאותם אלים יוונים הזויים.
טרי לידנו עשתה את האימונים הקבועים שלה. היא עושה אותם תמיד כדי להעביר את הזמן. שאלתי את כירון על כמה מהמיתוסים היווניים ומתברר שכמה מהמיתוסים הכי הזויים (הרקולס) באמת אמיתיים. הייתי חייב לוודא. פניתי אל כירון ושאלתי אותו איך זה שהמפלצות עדיין חיות אם רק אתמול הרגנו קיקלופ והלילה נהרג כלב שאול ענק. מתברר שהם לא בדיוק מתו. התבאסתי. דבר כזה זה יכול לבאס כל אחד.
שאר האנשים לא רואים מפלצות בגלל ערפול, כלומר שהם יכולים להסתכל על ענק קרח ענק ללטף לו את הרגל ולהגיד "כלב טוב". מהר מאוד טרי החליטה שהיא רוצה לראות את המקום שבו היא תישן. מתברר שלכל אל יש ביתן לילדים שלו.
"כירון איך זה שיש ביתן לכל אל? הרי יש כל כך הרבה אלים?"
"לא לכל אל יש ביתן, בנינו ביתנים ל12 האלים הראשיים ולעוד 8 אלים נוספים."
שאלתי אותו למה דווקא לשמונה האלו, וכירון פצח בסיפור.
"לפני מס' שנים הגיע אלינו חצוי בן פוסידון אל הים, חזק במיוחד, הוא הספיק להציל את האולימפוס, לפני שהיו צריכים אותו שוב, למסע אפילו יותר קשה. לפני שיצא למסע האחר הוא הספיק לבנות את הביתנים האחרים. הוא נעלם מהמחנה שלנו ובמקומו הופיע אצלנו נער אחר, חצוי, אבל נראה שהוא לא זכר כלום מהעבר שלו. התברר שהוא הגיע ממחנה נוסף, מחנה רומי. המחנה נקרא מחנה יופיטר והחצויים שבו הם בנים של האלים הרומים. הוא יצא עם עוד שישה חצויים והם נאלצו להלחם נגד גאיה – אמא אדמה, ניצחו וכאילו זה לא מספיק הם עצרו סכסכוך בין מחנה היוונים למחנה יופיטר."
"איפה הם עכשיו?"
"הם התחילו חיים חדשים. חלק נכנסו לאוניברסיטה וחלק עסוקים עד מעל הראש במחנה יופיטר"
"נראה לי שאני אלך להצטרף לטרי עכשיו, זה הרבה לעכל."
"כן, כדאי" כירון חייך.
הוא הוציא אותי לסיבוב במחנה, שנינו הופתענו לראות שהוא ממש ריק. הוא הסביר לי קצת על המחנה ועל סדר היום.
את טרי, מצאנו בתוך ביתן שמתברר שלא היה שם לפני כן. היא כל הזמן עסוקה במשהו.
טרי, עכשיו בתור מדריכה, רצה בחדר ואומרת לחצויים איפה להניח כל דבר. היא מסדרת גם את החדרים האחרים בביתן, היא לקחה את התפקיד חזק. אף פעם היא לא סידרה משהו בצורה קפדנית כל כך. אני בטוח שבערב היא תתחיל לספר לי על כל התוכניות שיש לה בתור מדריכה, אני רק מקווה שהיא לא תתאכזב במקרה שהחניכים שלה לא יזרמו איתה.
"טרי יש עכשיו ארוחת צהרים, תוכלי לטפל בזה מאוחר יותר" רק בפעם הרביעית היא שמעה אותי בכלל.
"וואי אני רעבה בא נלך" היא משכה אותי בריצה החוצה ונעצרה "אתה יודע איפה אוכלים?"
הראתי לה את המקום שכירון קרא לו חדר האוכל. כשנכנסנו חיכתה לאחותי, טרי, הפתעה. היה שולחן נפרד, חדש ונקי רק בשביל החדשים. אחותי חייכה בגאווה ולקחה אותי לשולחן. ישבנו במרכז השולחן ועשינו הכירות עם שבעת החניכים שלנו. ראיתי בזוית העין את לואי, מי שהביא אותנו למחנה, הוא היחיד שהיה ערני בשולחן שלו, כל האחרים נראו כאילו הם אוכלים רק כדי שיוכלו לחזור לישון, נופפתי לו לשלום. החניכים שלנו היו בערך בגיל עשר, ונראה שהם מרגישים בבית. אני הקשבתי לסיפור של אחת מהילדות מתי שטרי סיפרה סיפור בכל כך התלהבות שזה העסיק את הששה האחרים.
הסיפור של הילדה היה קשה, אבל זה נראה שעושה לה טוב לספר לי. חיבקתי אותה ונתתי לה לבכות עלי כשהיא סיימה לספר, העיניים התכולות שלה נצצו מרב בכי מתחת לשיער הכהה שלה. היא הייתה כל חייה בבתי יתומים, במעבר מאחד לשני, עד שאחד מהסאטירים [מתברר שהתפקיד שלהם במחנה (חוץ מלגדל תותים) היה לאתר חצויים ולהביא אותם למחנה לפני שהמפלצות יהרגו אותם] הביא אותה למחנה רטובה כולה וחסרת בית בצורה רשמית.
טרי סיימה את הסיפור שלה, רצה לשולחן אחר, (אני לא יודע איזה שולחן, אבל אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שזה שולחן אתנה) ומסרה פנקס לאחת מהם, הנערה העיפה מבט מסוקרן באחותי והתחילה לכתוב דברים בפנקס. כשסיימה, אחותי לקחה את הפנקס חזרה חייכה אלי ורצה אתו חזרה לשולחן. טרי התחילה לספר סיפור חדש.
אני לא יודע מה כתוב בפנקס, אבל יש לי הרגשה שאני הולך לדעת מהר מאוד.
YOU ARE READING
אויב ידיד או ידיד אויב (פאנפיק פרסי ג'קסון)
Fanfiction*בכתיבה* אחרי המוות של גאיה הולך וצומח לו אסון חדש. ארבעה גיבורים חדשים יישלחו למסע על מנת להציל את העולם שהם מכירים. (או שלא) מי יהיה אויב? ומי הוא ידיד? גיבורים חדשים ואיוב מסוכן וערמומי, מחכים לכם בספר. האם גם המסע הזה יסתיים בניצחון החצו...
