נ.מ. לואי
מייגן הייתה זו שבאה בריצה לקרוא לנו לצאת לדרך.
וככה יצא שבילינו את רוב היום בנסיעה. קודם שש שעות במטוס אח"כ שעתיים במכונית, ואז עכשיו עוד שעתיים נסיעה עד ליער ה"קרוב". הבטתי דרך החלון מאחורה בפטרה הג'ינג'ית הפעלתנית, היא התיישבה בחלק האחורי של הטנדר כדי ש"יהיה לה אוויר". היא העבירה את הזמן בכל מיני תרגילי ספורט שאפשר לעשות בשכיבה. אני ממש רוצה להגיע לכזה מרץ מתישהו. חלומות, אה?
נזכרתי בשיחה שלי עם אד.
"למה אנחנו נשלחנו אל המפלצות ולא המחנה?" שאלתי אותו בשקט, "זה לא אמור להיות השטח שלהם?" לא הבנתי למה אנחנו דווקא צריכים להישלח לבדוק התאספות חשודה של מפלצות ביער.
"זה נראה כאילו המפלצות מנסות לאגף מישהו שנמצא בתוך היער. אני חושד שמי שזה לא יהיה כנראה הוא הגיבור החסר שלנו." הוא ענה לי בשקט.
הנסיעה הייתה שקטה, הפעם לא שמתי מוזיקה. אחרי שפטרה שרה בקול צורמני כל כך בנסיעה הקודמת, אני ממש מעריך את השקט.
נזכרתי גם בשיחה עם מייגן לפני שעזבנו את המחנה. זו הייתה שיחה קשה.
מייגן יצאה באמצע המשמרת שלה בעמדת השמירה כדי לדבר איתי בצד, מחייכת בהתרגשות. השיער השחור שלה כבר התחיל לצאת מזנב הסוס הנוקשה שלה. היא אהבה להיות השומרת, ככה היא מרגישה מועילה בלי להיות ליד כולם. היא ממש התעקשה על זה, אני חושב שהיא לא סיפרה הכול בנושא הזה.
היינו מאוד קשורים אחד לשנייה. אמנם לא היינו דומים בכלל, אבל ללא ספק שנינו ידענו מה זה אומר להיות שונים.
חייכתי אליה חיוך קטן ומהוסס כשהתקרבתי אליה. סוף סוף, אחרי כבר יחסית הרבה זמן, אני פוגש אותה מחדש, אבל רק כדי להיפרד ממנה שוב.
כשהיא שמה לב לתגובה המוזרה שלי, החיוך שלה נעלם. העיניים שלה הביטו בי בריכוז, והמבט שלה נהפך חשדני.
נעצרתי ונעמדתי ממש מולה, "ממש טוב לראות אותך שוב."
"גם אותך." היא אמרה, מנסה להבין את התנהגותי הרשמית והמשונה. "מה קרה?"
חייכתי אליה, מנסה להפחית את תחושת הכבדות שהייתה באוויר, "נבחרתי לצאת למסע חיפושים." הבטתי בעיניה למרות הפחד שלי מהתגובה שלה.
היא הסתכלה עליי בהפתעה. לשנייה אחת המבט שלה היה פגוע ומבוהל, אבל אז היא ריסנה את התגובה שלה, "אני מבינה." היא אמרה בקור, מסתובבת ומפנה כלפיי את גבה.
נשימתה נעשתה מהירה, ופתאום קלטתי שהיא מתייפחת. התקדמתי לעברה מהר עד שהייתי מולה. הדמעות זלגו על לחייה. היא ידעה מה זה אומר שאצא למסע. אולי לא אחזור שוב.
חיבקתי אותה, "אני אהיה בסדר. אני מבטיח." והלוואי שהייתי מאמין לעצמי.
"א-, אני-, אני לא כועסת עליך, פשוט מישהו ממש עיצבן אותי לאחרונה." היא אמרה ביפחות בכי.
YOU ARE READING
אויב ידיד או ידיד אויב (פאנפיק פרסי ג'קסון)
Fanfic*בכתיבה* אחרי המוות של גאיה הולך וצומח לו אסון חדש. ארבעה גיבורים חדשים יישלחו למסע על מנת להציל את העולם שהם מכירים. (או שלא) מי יהיה אויב? ומי הוא ידיד? גיבורים חדשים ואיוב מסוכן וערמומי, מחכים לכם בספר. האם גם המסע הזה יסתיים בניצחון החצו...
