תתעורר!

חוצפן

#נ.מ טוני בר#

"הרי אתה יודע שמלאכים יודעים דברים שאחרים לא"

לא

זה לא יכול להיות

הוא לא מלאך

"מה קרה טוני?" הוא צחק והתקרב אליי "ירדו לך המים?"

"זה לא נכון" התרחקתי במהירות אחורה "אתה לא מלאך"

"אבל אני כן" הוא חייך "טוב לפחות הייתי עד שהחליטו לתלוש לי את הפאקינג כנפיים"

פערתי את עיניי

"עכשיו אתה מאמין לי?" הוא ליקק את שפתיו

"אתה לא יכול להיות מלאך!" איגרפתי את ידי "אתה לא!"

"למה אתה כל כך מתנגד לעובדה הזאת?" הוא צחק "בגלל צ'רלין? הוא היה מלאך טוב, לא ביצע משימות אבל מדהים ואם מדברים על משימות זה גם הסיבה שהפילו גם אותי"

"מה?" ניסיתי לעצור את הרעד שבגופי

"כל מה שהייתי צריך לעשות זה לדאוג שאתה לא תחזור להיות עם העטלף שלך" הוא העביר יד בשיערו "אבל אתה הייתה חייב לחזור אליו, היה לך טוב איתי טוני, אבל אתה החלטת לחזור אליו ואני נענשתי על זה!"

הוא צעד עוד צעד קדימה, מתקרב אליי באיטיות

"אותי הכו שוב ושוב ושוב עם אותו שוט, שרפו לי את העור וחתכו לי את הכנפיים, אני הייתי זה שנענשתי בגללך! ועכשיו אני הולך להעניש אותך טוני" הוא חייך ונגע בקצות אצבעותיו בלחיי "אני הולך להרוס כל דבר שאתה אוהב"

הוא תפס בחוזקה בפני, לא נותן לי לזוז או להזיז את מבטו ממנו

"אני אהרוס את האהבה של קרטר אלייך, אני אהרוס את הקשר שלך עם החברים שלך, אני אהרוס כל חלק שיש בך" הוא ליטף את הלחי שלי "עד שאתה תקרוס מול העיניים שלי"

"תעזוב אותי!" הזזתי את ראשי, מנסה להשתחרר ממגעו ללא הצלחה

"ואני אתחיל איתה" הוא צחק ונגע בבטני

"לא!" ניסיתי לדחוף אותו ממני ועצמתי את עיניי בחוזקה "תשחרר!"

"טוני!" צעקה נשמעה ואז הרגשתי זוג ידיים מוכרות מקיף אותי

"אל תתן לו לקחת אותה" תפסתי בחוזקה בחולצה של קרטר, מתקרב אליו אפילו יותר "בבקשה קרטר"

"על מה אתה מדבר טוני?" קרטר ליטף את גבי באיטיות

"אני לא רוצה שיקחו אותה ממני" הדמעות נפלו בחופשיות מעיניי מרטיבות את חולצתו

"טוני" קרטר הרחיק אותי טיפה והסתכל על פני, סורק אותם במהירות כדי לוודא שהכל בסדר "אל תבכה פרח, תספר לי מה קרה"

"אני לא רוצה שהוא יקח אותה" עזבתי את קרטר וחיבקתי בחוזקה את בטני

"מי טוני?" הוא ניגב את לחיי, מנגב את הדמעות מפני "היית פה לגמרי לבד"