תתעורר!

אני כל כך מאושר (כרגע)

#נ.מ טוני בר#

"תנשום טוני" קרטר שלי תפסה בידי

"מזל שאתה אומר לי" עצמתי את עיניי ונשכתי את שפתי התחתונה בחוזקה

איגרפתי את ידי על חולצתו כשגל נוסף של כאב עבר בי

"מתי פאקינג מגיעים לשם?!" צעקתי על אבי

"עוד כמה שניות טוני פשוט תירגע" אמא שלי הסתובבה אליי "תיקח כמות אוויר קטנה ותוציא מהר"

"מה?!" הסתכלתי עלייה כשגופי התכווץ והתעוות שוב

"זה עוזר תאמין לי, עברתי את זה פעמיים" היא חייכה אליי

"קדימה טיי טיי" קרטר לחש לאוזני "תנסה, תיקח קצת אוויר"

"זה כל כך כואב" עצמתי את עיניי שוב כשהרגשתי את הדמעות עולות "תעשה שזה יפסיק"

"אני לא יכול לעשות כלום טוני אני צריך שתרגע אוקי?" הוא סובב את פני כדי שאני אסתכל עליו "תפתח את העיניים, להתרכז רק בי"

פתחתי את עיניי והסתכלתי לתוך שלו

"עכשיו תיקח אוויר" קרטר ליטף את הלחי שלי

בלעתי את רוקי והתחלתי לקחת אוויר בצורה סדירה

"הגענו" אמא שלי אמרה אחרי כמה שניות, קרטר במהירות הרים אותי, כשיד אחת מתחת לרגלי והשנייה תומכת בגבי

קרטר רץ קדימה מבלי לחכות לאחרים

"תיכנסו!" צ'ארלס קרא לקרטר מקצה המסדרון

במהירות הייתי על מיטה לבנה כשצ'ארלס ועוד כמה אחיות לידי

"קרטר אני אהרוג אותך!" צעקתי כשעוד ציר עבר בי, גורם לגבי להתכווץ בכאב

צארלס במהירות הפשיט את חלקי התחתון והניח את רגלי החשופות במתקן שישאיר אותם פתוחות

"תוציאו את הערפד מכאן" צארלס אמר

"אני נשאר איתו!" קרטר שלף את ניביו והסתכל בכעס על צ'ארלס

"קרטר יהיה פה הרבה דם" אמרתי במהירות, מנסה לווסת את הכאב שבגופי מתרכז בעיניו האדומות

"אני נשאר איתך עד הסוף" הוא תפס בידי והסתכל ישירות לתוך עיניי "אני לא עוזב אותך יותר אף פעם"

"טוני בפעם הבא שיש לך ציר אני צריך שתדחוף את צ'רלי החוצה אוקי?" צ'ארלס אמר בקול רגוע ומלא ביטחון

"קל לך לומר" גיכחתי והנחתי את ראשי בעייפות לאחור על המיטה

"אתה תצליח טיי טיי" קרטר נשק למצחי "אני יודע את זה, אני אוהב אותך"

"אני כרגע לא יודע אם אני אוהב אותך או שונא אותך" עצמתי את עיניי בכאב

"אני שונא אותך, אני בוודאות שונא אותך" פערתי את עיניי תפסתי בידיו בחוזקה כשעוד גל כאב עבר בי, אחד שחזק יותר מהקודמים לו