כולם להשתחוות ולהודות ל__Silvery שבזכותה יש עוד פרק
תודות לך❤
#נ.מ גון קרטר#
הזזתי את רגלי במהירות מתחת לשולחן
מסתכל על השעון שמעל דלת הכיתה
כשאתה ערפד זמן הוא לא משהו שאתה דואג ממנו
בשבילך גם שנה נראה משהו קצר
כשאתה חיי עשרות ומאות שנים, דקה ושעה כבר לא הופכים לפונקציות (ה.כ הם הופכים לפרבולות, סליחה הייתי חייבת, אני אלך)
הכל עובר מהר בשבילך
אבל עכשיו, הזמן לא זז
כל מה שרציתי זה שהצלצול כבר יפעל ואני אוכל לצאת מפה לטוני
אבל הוא לא זז
כל שנייה נראתה כנצח
בשנייה שהמחוג הצביע על השעה הנכונה קמתי ממקומי ויצאתי מהכיתה
רק לצאת מהבית ספר הזה ואני יכול לרוץ לטוני
הלכתי במהירות במסדרונות, מתחמק מתלמידים והולך ישירות ליציאה
יצאתי מהבניין ורצתי ישירות לביתו של טוני
נעמדתי מול הבית והלכתי באיטיות קדימה
"היי!" מישהו תפס בכתפי
"יש לך שנייה להעיף את היד שלך לפני שאני מוציא לך את הראש מהמקום" חרקתי את שיני כשהרחתי את ריחו של ראיין, זה מה שאני צריך עכשיו, לריב איתו
"אתה יודע אתה לא משהו באיומים" הוא סובב אותי
"כן?" חייכתי והסתובבתי אליו "אני רוצה להסביר לך משהו ראיין"
הוא לקח צעד לאחור
"אני לא צריך לאיים" חייכתי "כי בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אהרוג אותך והפעם טוני לא יעצור אותי"
"איפה טוני באמת? הדיכאוני הקטן ברח?" הוא הרים גבה
תפסתי בגרונו והצמדתי אותו לקיר
"מה אמרת עליו?" חרקתי את שיני, מתאמץ בכל כוחי להשאיר את ניבי במקום ולא לשנות את צבע עיניי
"תשחרר" הוא תפס בידי וניסה להרחיק אותם
"מה אמרת עליו?!" הטחתי את גופו בקיר
"קרטר" שמעתי קול חלש, הזזתי את מבטי וראיתי את טוני
"מה אתה עושה פה אתה צריך לנוח" עזבתי את ראיין והלכתי לטוני
"בוא נלך" הוא תפס בידי והסתובב
"טוני" ראיין צחק "החלטת לצאת?"
"תסתום ראיין" הוא לא הסתכל עליו, ראיתי את הרעד בגופו
"טוני, אני שנייה חוזר" לחשתי לו והלכתי לראיין
YOU ARE READING
תתעורר!
Romance∆גמור∆ #עונה שנייה של "מה (י)היה אם הייתי שלך?"# אחרי הבקשה של טוני מהמלאכים הוא מקבל חיים חדשים, במקום חדש, עם חברים חדשים ואנשים חדשים אבל מה קורה כשהמציאות שלפני הבקשה חוזרת? מה קורה שהבקשה מתחילה להתפורר? מה קורה כשטוני פוגשת את המפלצות הכי גדול...
