תתעורר!

אתה תשרוד את זה

#נ.מ טוני בר#

נאנחתי כשהבנתי שאני לא אצליח להירדם הלילה

כבר עברו יומיים מהמסיבה ויום שראיין התעלם מכל השיחות וההודעות שלי

קמתי מהמיטה באיטיות, בשקט יורד למטבח

"מה אתה עושה?" קייט שאלה בשנייה שנכנסתי למטבח

"לא נרדמתי את?" פתחתי את המקרר ומזגתי לי כוס מים

"גם יותר מידי מחשבות" היא משכה בכתפיה

"רוצה לשתף?" התיישבתי לידה

"אתה רוצה לשתף למה לא נרדמת?" היא הרימה גבה בהתגרות

"אני וראיין רבנו ממש" לחשתי והשפלתי את מבטי "אף פעם לא רבנו ככה, הוא לא עונה לי או מגיב להודעות שלי אני לא יודע מה לעשות, אני כל כך פגעתי בו"

"מה כבר יכולת לעשות?" היא גיחכה "בגדת בו?"

הצחקוק שלה פסק כשהיא שמעה את היבבה שלי

"היינו כל כך שיכורים" בלעתי את הדמעות שעלו בגרוני "אני אפילו לא זוכר מה קרה שם, אני רק זוכר את הרגשה הנוראית שהייתה לי שהבנתי מה עשיתי, אני הרסתי את כל האמון שלו בי"

"היי" היא חיבקה אותי "הכל יהיה בסדר"

"הוא כל כך נפגע היית צריכה לראות את המבט שלו כשהוא גילה" יבבתי חלושות "המבט שלו היה כל כך שבור אנ-"

הדמעות פרצו וירדו מעיניי במהירות

"הוא אוהב אותך" קייט לחשה באוזני "ולפי מה שאני ראיתי אתה גם אוהב אותו, הכל יסתדר אתה תראה"

"אני כל כך מקווה" ניגבתי את הדמעות שלי והתיישרתי "אני לא יודע מה אני אעשה"

"אתה תסתדר" היא חייכה אליי "אתה חזק יותר משאתה חושב, אתה יכול לעשות הכל, אתה תשרוד את זה רק עוד שריטה לרשימה שלך, אתה תעבור ותתגבר"

"תודה קייט" חייכתי ושתיתי מכוס המים "עכשיו תורך"

"אממ" היא הסתכלה לצד השני

"נו קדימה" דחפתי את כתפה בקלות "מה יכל להשאיר אותך ערה? נכשלת במבחן?"

"מצחיק" היא נאנחה

"נו אז מה קרה לקטנה שלי?" הנחתי את ידי סביבה והצמדתי אותה אליי בחיבוק "את יכולה לספר לי הכל"

"סתם רצות לי מלא מחשבות בראש" היא נאנחה שוב

"אוקי אבל אם תרצי לדבר על זה אני תמיד פה" חייכתי אלייה וקמתי ממקומי

עליתי במדרגות לחדרי והחלפתי את בגדי

גינס שחור פשוט חולצה לבנה ארוכה וג'קט גדול בצבע אפור כהה, העלתי את הכובע על ראשי והסתכלתי על השתקפותי במראה, עורי היה חיוור כתמיד, החוסר בשעות השינה שלי הראה את אותותיו מתחת לעיניי השחורות מחוץ לכובע הגקט ביצבצו אותן שיערות בלונדיניות מוכרות