תתעורר!

אותו אני אוהבת

#נ.מ טוני בר#

"צריכים ללכת לכיתה" מלמלתי לתוך שפתיו של קרטר

"כן" הוא סובב אותנו ונשען על הקיר, שפתיו עברו באיטיות לצווארי

ידו עזבה את מותני והסיטה את חולצתי

"אנחנו ממש חייבים ללכ- אהה~" נאנחתי כשהוא נשך בעדינות את כתפי, תפסתי בעורפו וקירבתי אותו אליי יותר

שפתיו עלו שוב לשפתיי

"צריכים ללכת" אמרתי כשקרטר הצמיד אותי לקיר שוב

העברתי את ידי לחזהו וניסיתי לדחוף אותו בעדינות, הוא תפס במפרקי ידי והעלה אותם מעל לראשי

לשונו נכנסה בין שפתיי והתחילה לחקור את חלל פי

"אממ~" גנחתי לנשיקה כשהוא הכניס את רגלו בין רגליו והצמיד אותה לאיבר מיני

"אתה אוהב את זה?" הוא צחקק ונישק את קו הלסת שלי

"אנחנו ממש חייבים ללכת קרטר" עצמתי את עיניי והשענתי את ראשי לאחור

"אנחנו כבר מאחרים עדיף שלא נגיע בכלל" הוא מלמל לצווארי, לא מתנתק ממני לשנייה

הרגשת שפתיו על עורי שיגע אותי, הרגשתי את עורי רותח, את ליבי דופק בחוזקה ואת האוויר נגנב ממני

"עדיף ללכת ללמוד" ניסיתי לשחרר את ידי מאחיזתו וגנחתי כשהוא לחץ שוב על איבר מיני

"אתה יודע שזה בריא לפעמים להבריז" קרטר הרים את ראשו למול שלי, שפתינו כמעט נוגעות, כל כך קרובות, הרגשתי את נשימתו החמה על פני וכל מה שרציתי זה לנשק את אותן שפתיים אדומות

"באמת קרטר? דמדומים?" לחשתי והסתכלתי לתוך עיניו הזהובות

"אתה באמת מכיר את הספר הזה כל כך טוב" הוא צחקק ונשק קלות לשפתיי, פשוט נגיעה פשוטה, לא יותר מזה "בוא נשאר כאן"

"אבל ההורים שלי יהרגו אותי אם אני אבריז" לחשתי וחייכתי אליו "צריך ללכת לשיעור"

"אז לא נגלה להם" הוא רכן אלי ונשק לשפתיי שוב, מצמיד אותם לשנייה וחוזר אחורה

נעמדתי על קצות אצבעותי וצחקקתי

"בוא נלך לשיעור" לחשתי באוזנו "אני אתן לך פרס כשנגיע לבית שלי"

התנשפתי ונשכתי את תנוך אוזנו

נשקתי בעדינות לצווארו והרגשתי את אחיזתו משתחררת 

הורדתי את ידי ודחפתי אותו ממני 

"מהלך מלוכלך טוני" הוא נשען על הקיר לידי

"אבל אהבת כל שנייה ממנו" צחקקתי ונעמדתי מולו

"לגמרי" הוא הניח את ידו על מותני

"עכשיו בוא לשיעור" צחקקתי ומשכתי אותו

יצאנו מהשירותים עדיין מצחקקים בשקט