my chef - Larry stylinson

פרק 12

נ.מ הארי
הגיע השעה רבע לארבע ואני בדרכי אל לואי, כדי לקחת אותו אל אמי, אני כל כך מתרגש ופוחד בו זמנית שאמא שלי לא תאהב אותו.
תוך כמה דקות הגעתי ללואי והוא חיכה לי בחוץ, כאשר ראה אותי חייך חיוך קטן והתקדם לעבר האוטו, פתחתי את האוטו בשבילו, והוא נכנס ויצאנו לדרכנו.
"הארי, הבאת לי גם בגדים" שאל לואי
"כן, לפני כמה ימים גם קניתי לך תחתונים, כי ידעתי שמתישהו תישן אצלי" אמרתי
"כן, ראיתי הבוקר אז לקחתי אחד"
"הבאתי לנו חולצות שלי ונצטרך למצוא מכנסיים בגודל שלך, אולי ג'מה תשאיל לך" אמרתי בצחוק
"מה הארי היא תסכים" שאל בפליאה
"אני סתם צחקתי, כנראה נצטרך לקנות לך זוג, לא נורא אני אוהב לפנק אותך" השבתי בציחקוק קל.
לואי התקרב אל הצוואר שלי ונתן לי נשיקה קטנה. שהדליקה אותי מעט.
"אתה רוצה שנעשה תאונה" אמרתי בצחוק
"לא הצלחתי להגיע ללחי שלך, אז נישקתי אותך בצוואר, לא חשבתי למה זה יגרום" ענה מתגונן על עצמו.
"זה בסדר פעם הבאה אל תעשה את זה, זה ממש הדליק אותי, אני מקווה שזה ירד עד שנגיע" השבתי במבט קצת לחוץ
"מתי באמת מגיעים" שאל
"עוד שעה וחצי, אתה יכול לישון אם אתה רוצה" השבתי בחיוך קל
אז לואי שם את ראשו על המשענת ונרדם, כנראה הוא היה עייף.
לא סיפרתי עדיין לאמא שלי שלואי מגיע אז זו תהיה הפתעה טובה בשבילה.
כאשר היינו ברמזור אדום הסתכלתי על לואי, כמה שליו הוא נראה וכמה מתוק כמו דובי קטן, אני לא רוצה להעיר אותו אבל עוד כמה דקות מגיעים,  כשנגיע אני מקווה שהוא יקום לבד.
אחרי כמה דקות אני מחנה את האוטו ומסתכל על לואי שישן.
הייתי חייב להעיר אותו, אני מקווה שיסלח לי.
"לואי,לואי לו אתה צריך לקום הגענו" התחלתי לומר ולואי פתח את עיניו לאט והסתכל עלי בחיוך מתוק.
"כבר הגענו זה עבר מהר"
"ככה זה כשישנים, בוא נלך לפגוש את אמא שלי"
יצאנו מהאוטו אני מחזיק ביד אחת את התיק שלנו וביד השניה את לואי, דפקתי על הדלת מחכה שמישהו יפתח ופתאום אמא פותחת את הדלת
"הארי, מה שלומך איך הייתה הנסיעה" שאלה בחיוך, כל כך התגעגעתי אליה.
"היה בסדר, תראי את מי הבאתי" לואי יוצא מאחורי ביישנות כמו ילד קטן.
"אוו, זה לואי, מה שלומך אני כל כך שמחה שהסכמת לבוא, בואו תכנסו"
נכנסנו לבית ואמא חיבקה אותי בחום, התגעגעתי לחבק אותה ככה ואז היא שאלה את לואי אם היא יכולה לחבק אותו גם והוא הסכים.
"טוב הארי אתה רוצה לעשות לו סיור בבית" שאלה אמא
"כן, לואי בוא" אמרתי ולקחתי את ידו.

נ.מ לואי
הגענו אל הבית של אמא של הארי, נראה לי קוראים לה אן. היא נראית נחמדה כל כך,פתאום הארי לקח את ידי והלכנו.
"לואי, אתה מרוכז?אני מראה לך את הבית"
"אה, כן" השבתי
"טוב אז זה הסלון" הוא מראה לי סלון ביתי וקטן עם שני ספות וטלוויזיה.
"וזה המטבח" הוא מראה לי מטבח קטן אך מרווח.
"בוא, אתה רוצה לראות איפה הייתי כל הילדות שלי" שאל בחיוך שחשף את גומותיו.
"כן" עניתי בחיוך
נכנסנו אל חדר מלא פוסטרים של להקות, את חלקן אני מכיר ואת חלקן לא.
היה לו שם שולחן ומיטת נוער, אני מקווה שזה יספיק לנו.
הארי סגר את הדלת והתקרב אלי.
"אני רציתי לעשות את זה כל היום" אמר והתקרב אלי לנשיקה.
הוא הרים אותי ושם אותי על השולחן, אני מקווה שזה לא ישבר.
והתחיל לנשק אותי, לאט לאט הפה שלי נפתח והארי הכניס את לשונו אל הפה שלי לנשיקה רטובה אך נעימה, זה הרגיש לי כל כך טבעי, החזקתי בצווארו והוא החזיק במותני, הוא עמד בין הרגלים שלי.
אחרי כמה דקות פתאום מישהו נכנס והארי עצר את הנשיקה שלנו והתרחק ממני.
"הארי, לואי,אמא אמרה שהאוכל מוכן" ג'מה אמרה ויצאה מהחדר והשאירה את הדלת פתוחה.
"אופס, חשבתי שנעלתי אותה, לא נורא לפחות זאת לא הייתה אמא שלי" אמר בציחקוק.
"הארי אנחנו צריכים להיזהר יותר" אמרתי
"טוב בוא, אני מקווה שתאהב את מה שאמא שלי הכינה" אמר.
הלכנו אל פנית האוכל, והארי הושיב אותי ואז התיישב לידי.
"אז לואי, אני מקווה שתאהב את האוכל שלי, אמנם אני לא שפית כמוך אך אני יודעת לבשל" אמרה
"זה בסדר אן אני בטוח שאני יאהב את האוכל"
ואז התחלנו לאכול היא הכינה צלי בקר עם פירה בצד וסלט.
הארי חתך לי מהצלי והגיש לי ואני לקחתי פירה וסלט, זה הריח טוב,לא אכלתי מהבוקר.
"מממ, זה מריח טוב" אמרתי
"תודה לואי"
טעמתי מזה  זה הזכיר לי את הצלי של אימי ובלי ששמתי לב ירדו לי דמעות.
"לואי, הכל בסדר אתה צריך משהו" הארי שאל בדאגה
"זה זה מזכיר לי את האוכל של אימי" אמרתי בבכי קל
"אוו, אני מצטערת שהיא נפטרה"
"היא לא,עזבתי את הבית לפני שנה, בגלל שההורים שלי לא קיבלו אותי" השבתי, לא יכלתי לקחת את זה עוד אז קמתי אמרתי סליחה והלכתי אל השירותים. כאשר נכנסתי נעלתי את הדלת והתחלתי לבכות.
תוך דקה הארי נקש על הדלת שואל אם אני בסדר
"לואי,לו, בובאר שלי אתה בסדר אני יכול
להיכנס" שאל. פתחתי את הדלת הארי נכנס ולקח אותי לחיבוק.
חיבקתי אותו ובכיתי ככה זה נמשך כמה דקות עד שאן שאלה אם אני בסדר.
"אמא, אני חושב שאלך לשים אותי לישון ואחזור לארוחה, הוא לא במצב של לאוכל, אני מצטער אל תדאגי זה לא בגללך" אמר לוקח אותי כמו כלה ונכנס לחדרו מניח אותי על המיטה.
"לואי אתה רוצה להחליף לפיג'מה" שאל
"כן, אתה יכול להביא לי את החולצה שלך" שאלתי הוא הוריד את חולצתו והביא לי.
הורדתי את בגדי נשאר רק עם בוקסר ולקחתי את חולצתו שם אותה ורואה עד כמה היא גדולה עלי.
אהבתי את ריחה כל כך זה הריח כמו הארי.
נשכבתי במיטתו והוא נכנס גם.
"אתה רוצה להתכרבל עד שתירדם" שאל
והנהנתי.
הוא חיבק אותי וליטף את ראשי ואמר מילים מנחמות.
תוך כמה זמן נרדמתי ושקעתי בשינה.

טוב אז הפרק גילנו קצת על עברו של לואי,
מקווה שנהנתם אשמח אם תצביעו/תגיבו לי מה חשבתם, תודה לכם על 200 קריאות זה לא מובן מאליו❤
חנוכה שמח🎊
שלכם מיכל