my chef - Larry stylinson

פרק 1

נ.מ הארי
קמתי בבוקר בהרגשה טובה, אני מקווה שהיום הזה ילך טוב ושאני ימצא עבודה. למדתי בקולג'
שיווק עסקים. תמיד הייתי טוב בלדבר עם אנשים ולשכנע אותם, אפילו פעם אחת הצלחתי לשכנע את אמא שלי, שזה משימה מאוד קשה.
יצאתי מביתי הולך לקנות משהו לאכול כי לא אכלתי מאתמול בבוקר, ואני מת מרעב פתאום ראיתי מלא אנשים עומדים בתור למשהו. אז הלכתי להתחלה כדי לראות למה הם מחכים ואז אני רואה מסעדה קטנה שנקראת "העוף של לואי."
אני הולך בחזרה לתור כדי לחכות שיגיע תורי, זאת ניראת מסעדה נחמדה. אני מחכה כבר כמעט 40  דקות ועדיין לא הגיע תורי, אני מתחיל להרגיש עד כמה אני רעב ואני רק מקווה שלא ייגמר כל האוכל. לאט לאט התור מתחיל להיקטן
ואז מגיע תורי סוף כל סוף אני חושב מעניין עד כמה המקום הזה מיוחד עם כמות האנשים שהיו בתור. אני נכנס למסעדה והמלצר ניגש אלי ואומר לי "סליחה, נגמר לנו כמעט כל המאכלים אך השף אמר שהוא יכול להכין לך משהו קטן לא מהתפריט, יהיה לך אכפת"
" כלל לא, אני לא מבין על מה ההמולה של האנשים פה, היה לכאן תור של למעלה מ40 דקות." אני משיב לו.
"מה איך אתה לא מכיר את השף לואי, הוא בין המפורסמים פה בעיר."
" אני חדש כאן עברתי לפה רק אתמול" אני משיב לו וחושב וואו איזה מזל יש לי אולי הם צריכים עזרה בשיווק בכל זאת מסעדה מפורסמת צריכה גם שיווק טוב.
"ברוכה הבאה, השף רוצה להגיש את האוכל בעצמו כדי לראות מי הבן אדם שהמתין כל כך הרבה זמן." עונה לי המלצר.
"תודה רבה" אני משיב לו.
הציפייה שלי רק גדלה עכשיו מעניין מי זה.
בחיים שלי לא שמעתי עליו אולי אני אצליח לשכנע אותו שאני יעבוד אצלו בתור משווק.
תוך כמה דקות אני רואה את השף יוצא מהמטבח עם צלחת שחורה מעניין מה הוא הכין.
" שלום, אני לואי טומלנסון, השף של המסעדה" אומר לי בחיוך מתוק בחיי שהוא מהמם. בטח יש לו חברה.
" שלום, אני הארי סטיילס, ואני חדש כאן".
אני משיב לו בחיוך ביישני.

נ.מ לואי
אני הולך לכיוון הלקוח ומתרגש בתוכי זה משהו שמזמן לא הכנתי." שלום, אני לואי טומלנסון השף של המסעדה" אני אומר לו בחיוך. וואו הוא נראה טוב אני חושב לעצמי.
" שלום אני הארי סטיילס, ואני חדש כאן".הוא עונה לי בחיוך ביישני עם גומות מתוקות.
אני מגיש לו את האוכל ומסביר לו מה הכנתי.
" זה חזה עוף ממולא במוצרלה , לצד פירה ורוטב."
"מממ מריח טוב" הוא עונה לי.
" אני יכול לשבת כאן, אם זה לא מפריע לך?" אני שואל.
"כלל לא, בכל זאת זו המסעדה שלך." משיב לי בגיחוך קל. אני מתיישב. הוא טועם קצת מהעוף.
" יצא,טעים?" אני שואל.
"כן, ממש טוב, היה שווה לחכות 40 דקות" משיב לי בחיוך קל.
"רציתי לשאול אותך, אתם מחפשים מנהל שיווקי?" . את האמת זה לא יזיק אני חושב.
"כן, אני רוצה קצת יותר לפרסם את עצמי בעולם, כאן אני כבר נחשב בין הטובים, אז אני רוצה להראות לעוד עניים חדשות את מה שאני מכין,אתה מכיר מישהו?" אני שואל.
"כן, אני" הוא משיב לי ברצינות רבה.
"באמת לא חשבתי שאתה עוסק בזה, אתה נראה   יותר כמו דוגמן" אני משיב לו.
"תודה על המחמאה, כן אני נראה צעיר לא מזמן סיימתי קולג', ואני מחפש מקום לעבוד בו."עונה לי הארי, איזה שם יפה אני חושב.
" טוב, אני מקווה שאתה נהנה מהאוכל,אני יכתוב לך את המספר שלי ונתאם פגישה בקרוב." אני משיב לו וכותב את המספר האישי שלי על מפית. והולך חזרה למטבח, במחשבה של מעניין איך זה יתקדם.

נ.מ הארי
וואו אני חושב לעצמי כבר הספקתי להשיג לעצמי עבודה ועוד במקום טוב.
האוכל היה מדהים למרות שזה לא ממש טיפוסי לארוחת בוקר אבל הייתי ממש רעב ככה שלא ממש היה לי אכפת מה אני אוכל.
סיימתי לקחתי את המפית, ויצאתי המסעדה בהרגשה של ריגוש.

אז זהו הפרק הראשון אני מקווה שנהנתם
אשמח אם תצביעו ותגיבו לי מה חשבתם.
שלכם מיכל