פרק 13

967 65 7
                                    

נ.מ הארי
אני הייתי כל כך בלחץ, לא ידעתי שהוריו לא קיבלו אותו, אני יודע שזה נדיר שאותי קיבלו ישר.
אחרים כמו לואי פשוט עוזבים.
לטפתי אותו כמעט שעה נראה לי,הוא נירדם אני יוצא מהחדר בשקט והולך לסלון, כדי להסביר לאמי מה קרה.
"היי, אמא הוא בסדר, הוא ישן עכשיו" התחלתי לומר.
"הוא סיפר לי שהוריו לא קיבלו אותו והוא עזב את הבית, ושהצלי שלך הזכיר את של אימו, והוא מתגעגע אליה ממש".
"אוי,אני ממש מצטערת" אמרה
"זה בסדר, התכרבלתי איתו ולטפתי אותו עכשיו הוא ישן, אמא שמרת את האוכל" שאלתי
"כן, אתה יכול לחמם לך אם אתה עדיין רעב"
אז הלכתי לחמם את האוכל ואכלתי.
אחרי זה נכנסתי לחדר בשקט, הורדתי את הבגדים משאיר את הבוקסר, נכנסתי למיטה עוטף את לואי בזרועותי ונרדמתי.

נ.מ לואי
קמתי בבוקר מרגיש נשימות קטנות לעורפי.
פתחתי את עיני רואה שאני בחדר של הארי.
הסתובבתי לכיוונו ופתאום היינו ממש קרובים אחד לשני, הוא נראה כה שלב.
פתאום נזכרתי מה קרה אתמול, אני מקווה שהם לא דואגים לי יותר מידי, זה רק היה התקף געגוע קטן.
רציתי להעיר את הארי בדרך נעימה, אז התחלתי לנשק את פניו נשיקות קטנות.
פתאום הוא פתח את עיניו והפך אותי ככה שהוא מעלי, ונישק אותי, זה היה מאוד מפתיע, פתחתי את הפה שלי כדי שיוכל להכניס את לשונו ואז
הכנסתי את לשוני לפיו גם והעמקתי את הנשיקה.
הארי לאט לאט התחיל לנשק את צאוורי.
והתחלתי לגנוח בשקט.
"הארי, הארי כן"
"מממ, זה טוב"
"אני לא רוצה שישמעו אותנו" אמרתי
"אז תצתרך להיות בשקט" אמר והתחיל להפשיט את חולצתי.
הוא נישק את חזי ובטני ואז עלה בחזרה לחזה שלי מתקרב לפטמותי והתחיל למצוץ אחת מהן ועם השניה שיחק עם ידו, זה הרגיש כל כך טוב
עד שכמעט גמרתי.
"אהה, הארי אני עומד לגמור" גנחתי בשקט הכי שיכולתי.
פתאום הארי הוריד את הבוקסר שלי בשניה, והתחיל למצוץ את איברי.
"אההה, הארי אני גומר" גנחתי וגמרתי בא זמנית
הוא המשיך למצוץ את איברי עד שכל הזרע יצא ובלע אותו.
"הארי, אני מקווה שלא שמעו אותנו" אני אומר בחשש קל.
"אל תדאג החדר הזה אטום לרעשים, אף אחד לא יכול לשמוע מה קורה כאן" אמר ונישק לשפתי.
"מה אז סתם ניסיתי לגנוח בשקט"
"כן, זה היה חמוד כל כך, אתה לא מבין רק גניחותך גרמו לי לגמור, אני צריך להחליף תחתונים בגללך" אמר והסמקתי
אחרי שהארי ואני התקלחנו בנפרד הלכנו אל שולחן האוכל, כדי לאוכל ארוחת בוקר.
"בוקר טוב לואי, אני מקווה שאתה מרגיש יותר טוב עכשיו" אן אמרה בחיוך.
"כן, זה רק היה געגוע קל" השבתי
"טוב, יש ביצים טוסט ושועית לארוחת בוקר"
"מממ, נשמע טוב אמא" אמר הארי.
"כן, בהחלט" הצטרפתי.
התחלנו לאכול ודיברנו על איך הכרתי את הארי
ואימו סיפרה לי על ילדותו כאן, ואיך הוא היה
אחרי האוכל נפרדנו מהם והלכנו לדרכנו בחזרה ללונדון, כיוון שהיום שבת אז אני לא פותח את המסעדה אז יש לנו זמן עד שניפרד שוב.
"הארי ממש שמחתי להכיר את אימך ואחותך, הן ניראות נשים טובות" אמרתי
"כן, מצטער על מה שקרה לא ידעתי שלא קיבלו אותך, אני ממש חושב שאני בר מזל" ענה
"בהחלט, לא התכוונתי לעשות סצטנה" אמרתי
"זה בסדר, עכשיו אני יודע עוד פרט חשוב עליך" השיב בחיוך ונישק לידי.
"אני מקווה שפעם הבאה זה לא יקרה"
"כן,גם אני"
המשכנו לדבר עד שהגענו,הארי הוריד אותי בביתי, והחלטנו שצריך מתשהו בקרוב אני צריך להכיר את נייל חבר של הארי.

נ.מ הארי
אני כל כך שמח שלואי פגש את אימי.
וגם אני חייב לדבר עם נייל כדי שנארגן מפגש
גם מזמן לא ראיתי אותו.
בשאר היום לא ממש עשיתי משהו קצת אכלתי, עבדתי,קראתי ודיברתי עם נייל ולואי.


טוב אז כאן מסתיים לו עוד פרק
מקווה שנהנתם אשמח אם תצביעו/תגיבו לי מה חשבתם
חנוכה שמח
שלכם מיכל
               

my chef - Larry stylinsonWhere stories live. Discover now