פרק 4|לואי

175 22 1
                                    


הסתכלתי ימינה לכיוון השעון, השעה 6:42 לפנות בוקר, ישנתי שעה. פתחתי את ההודעות שהעירו אותי וראיתי כ20 הודעות מליאם, כולן היו ״לואי״ ״לו״ או ״לואייייייי״ התחלתי להקליד באיטיות, מכיוון שהרגע קמתי משינה ״מה אצה רוצה״ שלחתי ונשכבתי על המיטה, הסתכלתי שמאלה לכיוון הצד השני של המיטה, זאין ישן שם. בבקשה תגידו לי שלא קרה מה שאני חושב שקרה. כעבור כדקה ליאם שלח עוד הודעה ״אתה והארי נפרדתם אתמול, ואז אתה וזאין הלכת לגיי בר שלו וראיתם את הארי מתנשק עם מישהו, ואז הוא צחק עלייך כשהוא ראה אותך וברחת לבית שלך, אחרי כחצי שעה נרדמת וזאין בא להיות לידך, אני מקווה שישנת טוב, בבקשה אל תסלח להארי, זה לא מגיע לו.״ קראתי והייתי בהלם. הוא נפרד ממני אתמול, ואז נישק מישהו אחר? אוקיי זה מגעיל. ״ואו״ הקלדתי מהר וראיתי שליאם שלח תמונה שבה רואים את הארי מנשק מישהו, בגיי בר. אני בהלם.
קמתי מהמיטה, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים, הלכתי לכיוון המטבח והכנתי לעצמי קפה ״זאין, תתעורר״צעקתי עליו, והוא הצעורר באיטיות ובא למטבח ״אתה זוכר משהו מאתמול בערב?״ שאלתי אותו והוא הסתכל עלי במבט עקום ״יש לי זיכרון שלנו באוטו, וזיכרון שלך עושה להארי אצבע שלישית, מה איתך?״ הוא החזער אליי את השאלה וניסיתי להזכר ״כלום״ אמרתי כשהתייאשתי מהניסיונות להזכר, "ליאם אמר לי שהארי נישק מישהו״ אמרתי בהיסוס וזאין נינק מהקפה ״המטומטם עשה מה? אמאלה הוא רוצה מכות?״ חייכתי אליו חצי חיוך וצנחתי על הספה.

״רוצה לעשות משהו?״ הוא שאל באדישות ״משחק שתייה?״ המשיך, אבל רק שתינו? ״תקרא לליאם ונ..״ נעצרתי ״ליאם.. תקרא לליאם.״ הוא הסתכל עלי במבט של, למה אני תמיד זה שקורא לו והסמיק טיפה, מה שגרם לי לחשוד, אבל צחקקתי והרמתי את הטלפון, חיגגתי במהירות למספר של ליאם ״בוא, אלי, עם אלכוהול.״

אחרי כחצי שעה שמעתי דפיקה בדלת וקמתי מהר לפתוח אותה, זה היה ליאם, עם יותר אלכוהול ממה שתכננו, הסתכלתי על זאין, וחייכנו ככ חזק. זה יהיה משחק טוב.

סובבתי את הבקבוק והוא נעצר עלי ועל ליאם, ״אמת או חובה?״ הוא שאל וחשבתי ״אמת״ עניתי וזאין הסתכל עלי במבט של ״פחדן״.
״אוקיי, אמת שאתה עדיין מאוהב בהארי?״ הוא שאל ולא רציתי לענות, אז הורדתי שוט.
הפעם ליאם סובב, הבקבוק נעצר על זאין וליאם, ״אמת או חובה?״ זאין שאל הפעם ״חובה״ בפעם הכי קרובה שיתקשרו אלייך, תשקר.״ קל, חשבתי ״אז עכשיו לא צריך לשתות? רק אם יתקשרו ואני לא ארצה לשקר?״ הוא שאל ואני וזאין הנהנו בראשינו ״מגניב״ הוא אמר וצחק בזמן שזאין סובב את הבקבוק ״אמת או חובה״ שאלתי את זאין ״חובה״ הוא ענה ״חובה עלייך לשתות ארבע שוטים״ עניתי וליאם צחק זאין חייל והוריד חמישה שוטים, למרות שאמרתי רק ארבעה, התחלתי לדאוג, אבל הייתי שיכור מכדי לטפל בזה עכשיו

אחרי כשעתיים של משחק שמענו דפיקה בדלת, הסתכלתי דרך העינית וראיתי שזה הארי, התחלתי לצחוק בלחש כדי שלא ישמע, ״הארי״ לחשתי והנחתי אצבע על פי כדי לסמן להם שיהיו בשקט, עברו כשתי דקות והארי התקשר לליאם ״אתה צריך לשקר״ זאין אמר והסתכל עליו, החכנו לחדר הכי אחורי וסגרנו את הדלת כדי שהארי לא ישמע אותנו וליאם ענה, ״היי?״ ליאם אמר וניסה להסתיר את השכרות בקולו ״למה?״ ליאם אמר כמה דקות אחכ, שמעתי את הארי ממלמל משהו וליאם לחש ״להגיד לו משהו..״ והסתכל עלי ״הוא אצל זאין, תעזוב אותו״ הוא אמר וניתשק במהירות והתחלנו לצחוק, כעבור כעשר דקות של צחוק שמענו עוד דפיקה נואשת בדלת, אנחנו שיכור מדי בשביל להבין שזה הארי ולא לפתוח לו, אז פתחנו את הדלת, מתגלגלים מצחוק ״תראו זה הארי, הבוגד״ זאין אמר וכולנו צחקנו, ליאם הסתכל עליו ״מה אתה רוצה?״ הוא אמר והלך לספה ״אתם- אתם לא אמורים להיות אצל זאין?״ הוא גמגם, ״אתה-אתה לא אמור לנשק מישהו?״ גמגמתי בחזרה בגנאי ואני וזאין התיישבנו גם על הספה והארי עדיין עמד בפתח הדלת ״אתה מתכנן ללכת או משהו?״ זאין אמר והסתכל על ליאם ״אתם רוצים שאני אלך?״ הוא שאל וכולנו חייכנו ולחשנו כן, הוא הלך וסגר אחריו את הדלת, התיישבנו שוב וחזרנו לשחק, זאין סובב את הבקבוק והוא נעצר עלי ועל ליאם ״אמת או חובה?״ הוא שאל ״אמת״ הוא חשב על אמת, ״מה המשפט הכי עמוק שאמרו לך?״ הוא שאל אחרי כחצי דרה של מחשבה, נעצרתי, חשבתי על כל מה שאי פעם אמרו לי, ואמרו המון משפטים עמוקים, ניסיתי לסנן את כל המשפטים שרצו לי בראש ולבסוף בחרתי אחד, ״עם נשמות תאומות, אהבה אמורה להיות קלה,״ אמרתי וכולנו השתתקנו למשך כעשר דקות,
״רוצים לשתות?״ זאין אמר והביא לנו בקבוק בירה לכל אחד, לקחתי את שלי והתחלתי לשתות באיטיות, ״אני אוהב אותו״ פלטתי והשתקתי את עצמי במהירות.

פתאום בא לי להעלות הכל תתכוננו

Larry stylinson - once in a life timeWhere stories live. Discover now