אמת או חובה- גרסת חצויים

18#

נ.מ. ריינה

זה היום האחרון שתאליה תיהיה פה לפני שמתמשיך במסע.. אני כבר מתגעגעת אליה.. כל הציידות והחצויים התכנסו ומתפקידי היה לנאום נאום. עוד רבע שעה.. רבע שעה אחורנה עם תאליה... אוף... הלכתי לחדר שלי בתקווה למצוא את תאליה.. היא ישבה על השולחן כבר במדי ציידות ועם אשפת החצים שלה. "היי" אמרתי בקול שנשמע קצת עצוב. "היי, את תיהיהי עצובה... אני עוד אחזור" היא הכריזה בחיוך וכמובן שגם אני חייכתי, החיוך שלה יכול גם לשכנע אותי לקפוץ לטרטרוס. התיישבתי לידה והיא חיבקה אותי... אני אתגעגע אליה כל כך הרבה. היא נתנה לי נשיקה אחרונה, "בואי את צריכה לשאת נאום ריי" היא הקימה אותי והלכנו למקום המרכזי במחנה. כולם היו שם, השבעה, החצויים מרומא החצויים היוונים, הציידות, וכמובן שתאליה עמדה לצידי. "שלום חצויים וציידות, היום אנו נפרדים מהציידות כיוון שהן צריכות להמשיך במסע שלהן. אנחנו נתגעגע, ונחכה לפעם הבאה, בהצלחה ציידות ארטמיס" כולם מחאו כפיים חייכתי חיוך מאולץ ותאליה החזיקה לי את היד.. "אני צריכה ללכת" היא לחשה לי באוזן. "אני אתגעגע" חיבקתי אותה. "ביי" היא אמרה והלכה עם כל שאר הציידות. לפני שיתחילו לשאול שאלות הלכתי לביתן שלי ופשוט קברתי את עצמי במיטה ונתתי לדמעות לצאת החוצה.

נ.מ. פייפר

יכולתי להבחין בעצב בעיניה של ריינה.. התקדמתי לכיוון ביתן הקטה כדי למצוא את סופי. נכנסתי בלי לדפוק, ראיתי את סופי רוקחת שיקויים. "היי" אמרתי והתיישבתי לידה. "דפיקה בדלת זה כזה לשים את היד על הדלת בבום כזה, תנסי מידי פעם" היא אמרה באדישות. "קיוט" אמרתי. "מקלין אני ארצח אותך."  חייכתי. "מה את עושה?" שאלתי. "מנסה להוכיח לטיילר בן אפרודיטה שאני יכולה להפוך אותו לחזיר ים". מסכן טיילר חשבתי וצחקתי. היא נעמדה מולי, עכשיו שמתי לב שהיא גבוהה ממני בקצת. "אני צריכה ללכת להפוך את טיילר לצפרע" היא אמרה בחיוך. "תהני" אמרתי "אני אהנה" היא רצה לשם כבר.