אמת או חובה- גרסת חצויים

25#

השעה 3:03  ומחר יש לי בצפר אבל הקראש חופרת סוו אני מעלה פרק😀😅🤡

נ.מ פייפר

"אתם מודעים לזה שהשעה כרגע היא אחת בלילה?" שאלתי וצחקתי. "כן אבל" אמר ליאו עם החיוך השובב שלו. "פרשתי לישון" צחקתי. "גם אני" אמרה סופי. "כן באו נלך לישון" אמרה אנבת'.
התפזרנו לחדרים ושנכנסתי לחדר שלי הכל היה שבור! כנראה מהפניה החזקה קודם... "ליאו החדר שלי שבור" אמרתי לו. איזה משפט מדהים. "לכי תשני עם סופי" הוא אמר וקרץ לי. גילגלתי עיניים והלכתי אליה. "היי סופ-" ראיתי אותה כרגע רק בחזייה- יצאתי מהר. "תדפקי על הדלת ילדה לא לימדו אותך?!" היא צעקה לי מבפנים. "סליחהההה" אמרתי ויכולתי להשבע שהיא מגלגלת עינים בתוך החדר. "דרך אגב היא מחמיאה לך" אמרתי. "גם מוח יחמיא לך, תשיגי כזה" היא אמרה וצחקתי. "אפשר להכנס עכשיווו?" שאלתי.
"כן" היא אמרה ונכנסתי. "אנחנו צריכות לישון ביחד אין לי חדר כי הוא נהרס וליאו אמר לי" אמרתי קצת מובכת. "אוקיי... בואי" היא אמרה ונכנסה למיטה, הושיטה לי כרית וקצת שמיכה.
נכנסתי ואחרי כמה דקות היא נרדמה על כתפי וידה האחת מחבקת אותי. היא ממש יפה חשבתי ושיחקתי לה בשיער... אבל פייפא תזכרייי היא לא בקטע שלך, היא כנראה סטרייטית. הנשיקה היתה טעות, הזכרתי לעצמי, עצמתי את עניי ולאט לאט נרדמתי שאני מחובקת עם סופי.

נ.מ. סופי
התעוררתי בבוקר לריח של בושם נעים..  רגע... הריח הזה מוכר לי, ואת מה אני מחבקת?! את מי אני מחבקת. פתחתי את עיניי וראיתי אותי בין זרועותיה של פייפר, פייפר ישנה, וכרגיל נסיכת הברביות יפיפה, חזרתי לתנוחתי הקודמת ונשענתי עליה שהיא מחבקת אותי מתוך שינה.. "ערה?" היא שאלה עם עיניים עצומות. "כן" אמרתי. "ואת לא מעיפה אותי ממך?" היא גיחכה ופתחה עיניים. הסמקתי והתחלתי לצאת מהחיבוק. "לאא תשאירי זה חמוד שאת ככה" היא ביקשה ונשארתי. "אני לא חמודה" הזכרתי לה והיא משחקת לי בשיער. "ברור ברור" היא אמרה וכמובן שגילגלתי עיניים. "יש פאנקייקים כחולים לארוחת בוקר" היא אמרה. "למה כחולים?" שאלתי. "קטע של פרסי, הוא אוהב אוכל כחול" היא אמרה וגיחכתי "פרסי לא הכי חכם שיש, מי צובע פאנקייקים" צחקתי. "את צוחקתתתת" היא אמרה. "אל תתרגלי לזה מקלין" אמרתי ועכשיו היה תורה לצחוק..